ושוב אנסה לצקת בשורות
רגשות, מחשבות, חלומות
אך השורות
סופם להיגמר
ואני
סופי בלהתחיל
נ ז
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שורות נגמרות ואני מתחיל. זו אמירה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב... פשוט טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! לקח לי כמה קריאות רק כדי להתאפס על עצמי בשיר. נורא נורא מתומצת, ומאוד מאוד מאוד מעניין! משאיר אותי עדיין בתחושה שזה עוד צריך עיון... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] נגיעה יפה במתח שבין העולם של המילים לבין העולם האמיתי. המילים סופם להיגמר וקשה להכניס לתוכם את התחושות האנושיות של בן האדם שהם לא תניד מוגדרות. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה י'עיוני... [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה התאווה בעוצמתה, כפי שהיא מוצגת בקטע, יכולה לצוץ אצל כל אדם בחולשה שונה. ויש קלפטומנים (אנשים עם אובססיה לגניבה) שמן הסתם יחתמו על הקטע הזה. כל האיזכורים של הנחש בילבלו גם אותי, אבל זהו לא החטא שלי או שלך, וכן גם לא הנחש שלי או שלך. ומה שהבנתי מתגובתו זה שהוא ניסה ליצור את התובנה הזו בדיוק - "המטרה של הסיומת היתה לגרום לקורא לחשוב, ולהבהיר שכל הסיפור היה על חטא שהוא לא דמיין בדעתו." ואילה - הוא כתב שכל מי שקרא את הקטע מזהה פה חטא "שונה מקצה לקצה". אז לא הבנתי את תגובתך. חזקי, חזרתי לקטע כי רציתי להבין אותו קצת יותר טוב, אני לא בטוח לגמרי שלזה התכוונת אבל הקטע המחיש לי נקודה מעניינת. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מצטער אבל היא ממש מרגיזה אותי. והאמת שזה מצויין כי זה רק מוכיח שהצלחת לעורר בי התייחסות נפשית אנושית כלפי אותה אישה שבציור. איכות מעוררת השראה, אני רץ ל"צייר" כדי לצייר בית ודשא שבגלל מגבלותיי הקלות בציור אני אקרא לו "סוריאליסטי" או במצב פחות טוב "מופשט" (; . תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] כמה כשרון... איך מוציאים דבר כ"כ אמיתי מדף ודיו?? אני ממש מרגיש צורך להגיב למבט שלה... תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] אמילי את צודקת, זה באמת ביטוי קצת מסורבל, אבל הוא הכי אמיתי לי. תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. תודה וחג גאולה שמח! [ליצירה]
- [ליצירה] מקורי מאוד הפסיקים נותנים תחושה של תקיעות וזה מעצים מאוןד את הבקשה בסוף השיר לזרימה... תודה לך. (ואמן) [ליצירה]
- [ליצירה] ייתכן שאתה מתאר פה את אורחותיו של יצאן...? מצטער פשוט ה"יצאתי", ה"נשכר", הבר, הטעם המר, הבחורה וכביכול המחיקה של שביב התקווה ל"עתיד חדש" והפיכתך ל"בחור חדש" לפי הביקוש... על כגון זה נאמר: "אדם מפרשן שיר, והמשורר - מתהפך בקברו" [ליצירה]
- [ליצירה] אבל עם כל זה שהשמש היא פצצת מימן, השגרתיות בה קצת גורמת לקסם להתפוגג. לא ביקשתי מהשמש להיות ירח (למרות שכשאני חושב על זה עכשיו זה קצת מה שאומרת הכותרת) אלא רציתי שתלמד ממנו קצת, תקח ממנו משהו. הירח כבר למד ממנה ולקח את האור. המצב הזה של השמש הוא כ"כ לא אנושי ואולי צריך לומר שהוא עליון. לכן בהמון מקומות מופיעה השמש כמשל לשכל (הקבוע, החד, הקר, המפוקס...) והירח כמשל לנפש (המתרוצצת, משתלמת, מתחסרת, נעלמת...) והרצון שלי זה לגרום למהויות של שניהם להתקרב. ושתי ההערות במקום. אני אתקן את הטעות. וגם אני שאלתי את עצמי בקשר למבנה, אני צריך לחשוב על זה. תודה רבה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה משהו שנותן כוח להשאר רחוק ושלם. שתי תכונות שהמון פעמים נראה שאינן יכולות לבוא ביחד. תודה! [ליצירה]
תגובות