לב פועל הוא לב שותת דם.
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה אוף, אבל למה זה חייב להיות ככה?! (אממ... כי אחרת לא נרגיש שאנחנו חיים?) [ליצירה]
- [ליצירה] ואף על פי כן בעברית, שותת דם הכוונה שהדם יוצא ממנו בלי שליטה. הלב מזרים את הדם, לא שותת אותו. (ואו, אני באמת קטנוני הלילה...תסלח לי נכון?) [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד גם לב פצוע שותת דם, מה דעתך להחליף את המילה פועל בפועם, אך גם ככה זה נשמע יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] למעיר ההערות הקטנון חשבתי על זה, ולכן בדקתי מה פירוש המילה "שותת" - ובכן.. התרגום של המילה הוא flow.. - נוזל\זורם.. וככזה ההגדרה מתאימה לשני המצבים וממילא מאפשרת "תרתי משמע" תקין לחלוטין.. [ליצירה]
- [ליצירה] אם אפשר להעיר- בדרך כלל היופי במשפטים כאלה הוא ההקבלה בין התופעה הפיסית ובין המשמעות הרעיונית שאנו נותנים לה. פה, עך אף שהמשמעות הרעיונית נאה בהחלט, מבחינה פיסיולוגית זה רחוק מלהיות מדויק: הלב לא שותת דם, הוא מספק דם לגוף. לב שותת דם הוא לב פצוע שכבר לא ממש פועל, כך שנדמה לי שהמשפט חסר קצת עוקץ. [ליצירה]
- [ליצירה] * כמה שזה חכם ונכון ! [ליצירה]
- [ליצירה] בפשטות אהבתי את זה. "אין דבר שלם יותר מלב שבור" מתחבר לי גם. יפה ואמיתי ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] זה זה משפט ממש יפה. אהבתי. (עמוק, הא?) [ליצירה]
- [ליצירה] בקשה מטומטמת.. ועדיין - אפשר סוף אחר? בלי קשר לבעיות גזע\דת\מין... - פשוט.. לוממש הבנתיותו ולוממש אהבתיותו... עד הסוף? מעולה, פשוט עונג אמיתי.. מהקטע של "ונעשה אהבה" (קטע מעצבן שצועק 'אני מודרני, אני מתחיל משפט ב "ו"')? לואהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] מפחיד. "מעליכם הפילה"?? כילד אני זוכר באימה את הסצנה בה אמא של דמבו מתנשאת מעל כולם ונלחמת על העולל שלא ידע עדיין כיצד לדרוך, וכעת, לאחר שנים של הדחקה, זה עולה מחדש... 'מעליכם הפילה'. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב פלוס :-) כמובן, גם אני חושב שצריך לשנות 'ארוך' ל"נשק ארוך" וכו'.. (זה גם יסביר וגם יוריד את הגרשיים המציקים האלה מכל המקומות...) אגב, מי מתנדב לעשות קטע צבאי על חנוכה? :-) (זה מה שחשבתי בהתחלה שאני עומד לקרוא, משום מה..) הצעה לרעיון אפשרי : ראינו את ה'כבד' מתקרב אלינו, שלושת חיילי האוייב שעל גבי ה'כבד' נראו מאושרים מעוצמת הנשק שלהם ועמדו לתת פקודה דמוי 'דרוס את החי"ר שעל היעד', אלא שאז פרץ סרן אלעזר חשמונא והסתער לבדו על הכבד.... [ליצירה]
- [ליצירה] אולי זה הקטע.. ועדיין... אם הוא יתפקע אז הוא יחיש את פעימותיו? זה לא אמור להיות הפוך? וה"אז אדיש" שבסוף סוגר את זה כמו שצריך, אהפתיותו. אה, והוא מזכיר לי משהו בצורה מחרידה ואני לא מצליח לשים על זה את האצבע.. יש'ך רעיון? [ליצירה]
- [ליצירה] לחם פנים, הא? כלחם הפנים לפנים... השוואה יפה מאד. ו.. מנסיון - לחם קפוא תמיד לא יהיה טוב כמו לחם רגיל... כי תמיד אחרי שמחממים אין לו טעם של טרי והפנים שלו נשאר טיפה קר... [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאד :-) רעיון די מוכר, אבל טוב שסופסוף מישהו משתמש בו ועוד עושה ביצוע כזה חמוד :-) אגב, "נסה להפטר ממנו" (לא להפתר..) [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ביותר ההתחלה משכה אותי וככה זה נשאר עד הסוף.. וחכו שתגיע פנינה קולדה.. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן... הפסוק האמיתי הוא "והיה אור הלבנה כאור החמה, ואור החמה כאור שבעת הימים".. לא יודע אם שינית בכוונה או לא... [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור מטופש להחריד! או במילים אחרות (אחרות מאד, אולי) בהחלט נונסנס! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ... תודה למגיבים סתיו ואניה - תודה. מקווה שאחזור לכתוב (הפסקה של כשנתיים. בעעע) רדף השיג - ה'חבורה הישנה'? אחלה של שם (אנחנו בפגישות השבועיות הסודיות שלנו קוראים לזה old school, אבל גם זה שם) :-) בקשר למה שנשימה מטהרת כתבה - אין חובה לקשור סוף להתחלה, אבל זה תמיד יוצא נחמד שעושים ככה (לדעתי) - יש למישהו רעיון איך אפשר כאן? בעז - המטרה לא היתה בדיוק מסר, אלא יותר תשובה ל"איך זה שהסבירו לברנש למה לא גוללים את האבן ופסוק אחר כך הוא גולל אותה - וזה עובר לו די בשקט?". על הקטע עם יעקב ורחל... לא'דע, התלבטתי האם להכניס את זה לעסק וקצת הפריע לי (לפחות עכשיו) לעשות את ההאנשה הזו בקטע הרומנטי\בינו-בינה לאחד מהאבות (אולי זו הסיבה שיעקב לא דיבר כל הסיפור...). [ליצירה]
תגובות