שטות אמיתית
שטות נצחית
שימשה לי ככרית
ספוגת בדידות.
איילה תועה
-
טועה, תועה ותוהה.
מתפלספת סתומה.
אאוטסיידרית שמתיימרת למרוד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שני הבתים הראשונים דביקים לטעמי, אך הרעיון דביק ככה שלא בטוחה שאפשר להתלונן על זה. הבית השלישי מצא חן בעיניי. יפה איך סגרת את השיר בסוף, עם אזכור האלהים והסיבה לבתים הראשונים (והרביעי). ויפה שהכנסת את שיר השירים, כאילו מרמז על מה שיכתב בישירוּת בבית האחרון. יום טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיק! בגלל שאלה 24 סוגים אז אין שורה מיותרת. אבל אם לא היית מציין את זה קודם, זה היה שיר משונה למדי. חוצמזה, רציתי לציין שהשורה האחרונה מצחיקה בגלל שהיא תרגום מעברית; בריטי היה מרים גבה למשפט כזה. (: חודש אדר שמח במיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה עצור. כמה מוכר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, פשוט מילים יפות. אבל, אין פה איזה סיום מלהיב, או עיצוב מחושב. כאילו השארת את השיר קצת לא גמור. ומהשיר לא מצטיירת איזו תמונה שלמה; הרבה מילים שאומרות אותו הדבר. האפשרויות, לטעמי, רבות מדי. אך הכתיבה נהדרת. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. השורות הקצרות, והמילים המעטות בכל בית מעבירות הרגשה של עצירות כזו מצד הדוברת בשיר. כתוב היטב. התיאור הוא של מצב, והייתי סקרנית לדעת מה יעלה בגורלה של אותה אנוסה, האם אי פעם תשתחרר מהאזיקים ואם כן - איך? לכן זה מצוין בעיניי, כי אין כאן דיבורים על מרידה או בריחה. אלא כניעה טוטאלית מעציבה, צמודה והודקת. [ליצירה]
- [ליצירה] פשש, תרגמת/ם שיר. רק למה שיר כזה? נראה שהמשמעות שלו כשהוא בעברית נעלמה, אך דווקא עבודת המלל והנסיון לשמור על החריזה יצאו יפה. שבוע טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] נאמנות לאמת, וכתוצאה מכך- עצב..(?) מוכר, וידוע (אישית, כן?).. וגם אם היה ידוע קודם לכן- הנאמנות הזו חשובה, בעיניי, מהחיים עצמם. השקט יגיע! העולם יתהפך ויתהפכו היוצרות והטוב והאושר ישכנו בלבבות הנאמנים והאמיתיים.. שכן אולי "צדיק ורע לו", אך לצדיקים מחכה, בסופו של דבר, עולם הבא. יום טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה. אך איפה החתן? בבית השני והרביעי (פזמון?) כלכך מתבקש היה לכתוב בשורה השניה: "בו תצעדי איתו אט, את איתי". איילה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. אהבתי את התהליכיות בשיר. לרוב, בשירים עם מטאפורה כזו, המשורר מניח למטאפורה להיות ענקית ולסחוף את הקורא. אך כאן קרה משהו.. לא סתם תיאור מצב יבש. שירה בשלה ובוגרת של ילד נזוף, ילד שמחכה. [ליצירה]
- [ליצירה] לצערי, בחסרונו לא הרגישו רבים. וכנראה שגם ניטשה. מותר לזעוק. ואנשים כאן לא יחליטו מהי אמנות. ("ד D") אגב, ילדותי זה גם להאמין בלי לחשוב. ואממ, אם נתנו לך לפרסם כזה דבר באתר "בעל אופי דתי", אז עוד יש לפרובוקציות בגרוש שלי סיכוי? (: [ליצירה]
תגובות