העיר אשר הרים סביב לה...
עיר קשה של אש ודם.
הטופוגרפיה חזקה והאנשים אינם אלא התבנית.
שלוש דתות ועוד נשאר מקום לאנשים ?
ובשביל "בואי נכונה" צריך רוח ים.
ובכל זאת גם רכה, מחבקת ומקבלת-
העוצמה שבכוח, הויתור שבעקשנות.
[ליצירה]
אבניה ברזל
העיר אשר הרים סביב לה...
עיר קשה של אש ודם.
הטופוגרפיה חזקה והאנשים אינם אלא התבנית.
שלוש דתות ועוד נשאר מקום לאנשים ?
ובשביל "בואי נכונה" צריך רוח ים.
ובכל זאת גם רכה, מחבקת ומקבלת-
העוצמה שבכוח, הויתור שבעקשנות.
[ליצירה]
איכשהוא אני מקבלת את התחושה שהשתמשת בנושא הדגים כגימיק, כנסיון ליצור עניין וסקרנות, אבל בפועל זהו גימיק ריק כי הדגים לא משמשים כאן למשהו מהותי. הם יכלו להיות תרנגולים או סוסים באותה מידה. (חוץ מהקטע של ה"לשקוע בים").
ובקריאה שניה- אולי זו איזושהיא פארודיה הנרמזת בשורה האחרונה? אשמח להסבר.
[ליצירה]
<נפעמת> בקריאה שלישית, זה ללא ספק אחד השירים הטובים שיצא לי לקרוא לאחרונה. ואין צורך בניתוח ספרותי, או דיון על מבנה או על תוכן,מספיקה התחושה החזקה שהקורא יוצא עמה
[ליצירה]
"מה אתה עושה כאן? אני גר כאן"
"איך הזמן עובר כשנהנים"
"שניה,תן לי לחשוב. חלפה שניה"
כבר הייתי על סף להתעצבן על כל המשפטים הכ"כ בנאלים האלו, כשהבנתי שזה בדיוק מה שניסית לעשות :-)
[ליצירה]
קצת ביקורת בונה: אהבתי את הלך הרוח, עד שזה נהיה ארוך מדי וצפוי מדי. "גוף בלי נשמה" זו חזרה על "גוף ריק" שכבר נאמר פעמיים בהתחלה, וכך גם "לא מרגישה". וגם- "ע/ל תנסה להעלים מה שלא קיים שם". והאמת שהתכוונתי לומר משהו בגנות השם הלא ישראלי, אבל במחשבה שנייה זה יכול להיקרא ככינוי חיבה מסוג זה או אחר, ובעצם להתאים הרבה יותר מסתם "ענבר" או "ירדן".
הכתיבה קורצת והקונספט לא רע בכלל, צריך רק להתמקד.
תגובות