לורַדים שלי יש ריח סיגריות
כאשר תחבתי אפי
גיליתי כי פועל זר מעשן אותם
מספיג בהם תרבות נכר.
ורדים מעושנים.הוי ארצי!
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא כל כך הבנתי, אשמח להסבר. ואני לא חושבת שהדימוי כל כך מדויק פה - ממתי מעשנים וורדים? [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר לא תקבלי ממני,צר לי.. אשר לתיקון: "פועל זר מעשן אותם"= גורם להם להיות מלאי עשן (כמו שמעשנים בכוורת דבורים..). [ליצירה]
- [ליצירה] יחי הפשיזם...סליחה..היהדות.. עורך יקר..אנא אותי צנזר [ליצירה]
- [ליצירה] אוי לורדים. הכיצד? מאובך העשן או שמא מתחיבת האף?! [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק! [ליצירה]
- [ליצירה] את משאירה אותי פעורת פה מול העוצמות שלך [ליצירה]
- [ליצירה] סוחף, ממוקד, מצוין בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד משהו: היא אינה טובה לבלוז ב-ג-ל-ל ששומעת את העצב, האכזבה והריפיון כ"מתוק-מתוק", ובעצם לא מבינה מהיכן הוא בא ומה מביע. מפספסת את כל המהות. [ליצירה]
- [ליצירה] חזרה לסגנון הישן שלך (שאני פחות אהבת). [ליצירה]
- [ליצירה] אכן..זקנים.. אוהבים לספר על העבר מפחד המחשבה על ה(הווה- שהוא- כבר)עתיד. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים כתמיד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מוכרחה להעיר משהו כללי על השימוש במטאפורות. להתחיל ולומר "לפעמים אתה כמו.." זה נהדר. להמשיך ב"כמו שחשבת על.." זה כבר מתחיל להמאיס את האנלוגיה, ולסיים ב:"אם היא ..ואם היא .." זה כבר ממש מוגזם! הקורא לא צריך שיאכילו אותו בכפית, וחזרה מוגזמת על האובייקט אליו את מנסה לדמות את הרעיון שלך (במקרה הזה-ציפורניים) הופכת את השיר לילדותי. איזכור אחד הוא בהחלט מספיק להחזיק את השיר כולו, ותמיד טוב לאתגר את הקורא- להשאיר לו מקום לחשיבה עצמאית. ועוד משהו קטנטן.. ההערה האחרונה נותנת את התחושה שאת מזלזלת בשיר ולא לגמרי עומדת מאחוריו או רואה אותו כאיכותי. אז למה לפרסם? [ליצירה]
- [ליצירה] הכתיבה שלך מדהימה.ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. ובקריאה שניה ושלישית, עוד יותר. [ליצירה]
תגובות