לורַדים שלי יש ריח סיגריות
כאשר תחבתי אפי
גיליתי כי פועל זר מעשן אותם
מספיג בהם תרבות נכר.
ורדים מעושנים.הוי ארצי!
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא כל כך הבנתי, אשמח להסבר. ואני לא חושבת שהדימוי כל כך מדויק פה - ממתי מעשנים וורדים? [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר לא תקבלי ממני,צר לי.. אשר לתיקון: "פועל זר מעשן אותם"= גורם להם להיות מלאי עשן (כמו שמעשנים בכוורת דבורים..). [ליצירה]
- [ליצירה] יחי הפשיזם...סליחה..היהדות.. עורך יקר..אנא אותי צנזר [ליצירה]
- [ליצירה] אוי לורדים. הכיצד? מאובך העשן או שמא מתחיבת האף?! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נהדר ע ם משמעויות עמוקות. [ליצירה]
- [ליצירה] "מה אתה עושה כאן? אני גר כאן" "איך הזמן עובר כשנהנים" "שניה,תן לי לחשוב. חלפה שניה" כבר הייתי על סף להתעצבן על כל המשפטים הכ"כ בנאלים האלו, כשהבנתי שזה בדיוק מה שניסית לעשות :-) [ליצירה]
- [ליצירה] זה נפלא ומאתגר [ליצירה]
- [ליצירה] לוגן יקירי, זהו שיר על הקשר שלי עם אלוהים (סוגשל מערכת יחסים..מקווה שלא כושלת). השיר מבוסס על הפסוק "להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות". [ליצירה]
- [ליצירה] מבין השורות מצטעקת אזהרה, החג נדמה כרלוונטי מאי-פעם. חסרת פה, יאיר :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ובכל זאת, אתה הולך אל המדבר ללמוד לכאוב וגר בין הכיפים, רק בגלל שהיא אוהבת זרי קוצים.. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] זה חסר פואנטה בדרך מלבבת ושנונה, אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] אז כך נראית רומנטיקה בשנות האלפיים? מקסים ומרגש. אהבתי את הניגודיות בין המלל המתאר הווה- "אימפרסיוניסטיות", "אימפריאליזם", לעז כבד ומסורבל, לבין מלל העבר- "דיו בקסת", "מכחול", נעים וזורם. ואם יש בכך מן העידוד, אנו נוטות להבין שתיקות טוב יותר מאשר דיבורים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] כל שאתה רואה בו "שגיאה ספרותית" ,מכוון. וחיים- מונעים ע"י המצפון, נוצרים על ידיו. אין שום ניגוד,להיפך! [ליצירה]
- [ליצירה] :-) [ליצירה]
תגובות