חן גלים ולחן שמיים
ישובבו נשמת כל חי
בהטילם אלי חוף
מטען אלמוגים ומצולות
חן גלים ולחן שמיים
ישירו שירת מעמקים
בהטילם רכות גלים
מול חוף סלעים
זוג צעירים אוהבים,
עיניהם נשואות
אל תכול רקיע
נצח המון גלים
ופיהם אומר שירה
כים
חן שירתך הענוגה, ולחנה,
משובבים נשמתי ברכות סוערה.
לו היה זה שירי, הייתי משמיטה את השורה הראשונה
מהבית האחרון.
לטעמי, זה מנמיך את העוצמה החבויה כאן, בחן רב.
אך אין זה שירי, ועם זאת פי אומר שירה - כים.
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
חן שירתך הענוגה, ולחנה,
משובבים נשמתי ברכות סוערה.
לו היה זה שירי, הייתי משמיטה את השורה הראשונה
מהבית האחרון.
לטעמי, זה מנמיך את העוצמה החבויה כאן, בחן רב.
אך אין זה שירי, ועם זאת פי אומר שירה - כים.
[ליצירה]
איזה יופי! פניני מילים והילולים!
הבית הראשון - במקום ההוא. תיאור של מעשה האהבה. ניחוחה וצוף דובשה.
בבית השני - איתני הטבע הרמים והנשגבים כעדים. כשותפים למעשה ושמחים בו למען הדובר. אפילו לניצוץ הכוכבים ערך מוסף
בבית השלישי -הצומח והחי. משהו קצת יותר ארצי. יותר בהישג יד. רוח, הרדופים. עצים. וגם כנריות :-) ובנקודה זו מיצית החמדה וכאן השורה המסתיימת ב:
במקום ההוא ידעתי רזי אשה- סוגר את המשפט לאחר שפתחת את השיר. כעין משפט שבא על פתרונו
[ליצירה]
אכן, תופעה כזו של נהרות מתפתלים שחרגו ממסלולם מוכרת בטבע, הם חורגים ממסלולם ומותירים את הנתיב הקודם יבש כנחל אכזב בקיץ.
כך הדוברת מדמה עצמה, מקורי!
תגובות