מעבר לחיים ומוות,

מעבר לקיים והמובן.

אינך אתנו זה כבר חודש,

ואיך זה שנראך ניצבת כאן?

האם זה זיכרון או תעתוע,

או שוב תשחקי במחבואים.

מהו שעשית לנו, מדוע,

שכה תכאיבי מתוך געגועים?

את שם למעלה כקשת-בענן

ונושקת לתבל כולה:

הן אלוהים הרי אותך חנן

מסבל שידעת והקללה.

אל דאגה לאלה שהותרת,

נביט שמימה וזוהרת כנוגה.

לאוהבייך בלבם נותרת:

גם כאשר הקשת כבר נמוגה.