מִדֵּי יוֹם, דְּמוּתְךָ לְנֶגֶד עֵינַי נִצֶּבֶת

וּבַחֲלוֹמִי דְּמוּתְךָ לְהוֹפִיעַ מְמָאֶנֶת.

דְּמוּת שֶׁאֵינָהּ גּוּף וְאֵינָהּ נָשְׁמָה,

צֵל חֲרִישִׁי, הַמּוֹפִיעַ לְלֹא נְשָׁמָה.

חִיּוּכְךָ הִנּוֹ צֵל בְּזִכְרוֹנִי

וְקוֹמָתְךָ נִצֶּבֶת לְנֶגֶד עֵינַי.

כֹּה צָעִיר וְכֹה דּוֹאֵב

וְעִם כֹּל כָּךְ הַרְבֵּה כְּאֵב.

יָפִים הָיוּ שְׁנוֹת חַיֶּיךָ,

אַךְ מְעַטִּים יְמֵי נְעוּרֶיךָ.