מאת עינת טמסות

שוב נסיעה ברכבת וגלגליה חורקים,

את פסי הברזל.

ביושבה בקרון מתבוננת בחלון.

בעיניה מבט צועני

כמו חיפשה בנוף המדברי,

בית ומדינה .

בם תרצה לחיות לתמיד

בחוץ קדרו השמים,

לאורך עשבי הבר.

ניצבו עמודי חשמל

כעדות לנדודיה הרבים,

אך עוד מעט הרכבת תיעצר .

הטיול ייגמר

ובמקום אחד היא תישאר .

 

‏11/07/2005