באתי להגיד שזה ים מצןלם בשקיעה, שעיבדת את החלק התחתון שלו במחשב למעין מריחה של צבע שמן- דוקא יפה, אבל אז ראיתי את השאלה וקלטתי שזה בעצם פרווה (כנראה של כלב או פרה).
זה נראה כמו שיער של מישהו, אבל זה שטוח מדי.
אולי באמת פרווה כלשהי.
ה"ים" לא נראה לי כמו לוח עץ, יותר כמו לוח נחושת משוייף היטב, אבל נראה לי שגם זה לא. לא יודע.
זה נראה גם קצת כמו מברשת כלשהי אבל זה ארוך מדי.
[ליצירה]
באתי להגיד שזה ים מצןלם בשקיעה, שעיבדת את החלק התחתון שלו במחשב למעין מריחה של צבע שמן- דוקא יפה, אבל אז ראיתי את השאלה וקלטתי שזה בעצם פרווה (כנראה של כלב או פרה).
[ליצירה]
זה נראה כמו שיער של מישהו, אבל זה שטוח מדי.
אולי באמת פרווה כלשהי.
ה"ים" לא נראה לי כמו לוח עץ, יותר כמו לוח נחושת משוייף היטב, אבל נראה לי שגם זה לא. לא יודע.
זה נראה גם קצת כמו מברשת כלשהי אבל זה ארוך מדי.
[ליצירה]
רק רוצה להזכיר (בהקשר לתמונה זו במיוחד,אך תקף לגבי כולן) כי התמונה המקורית חדה ומפוקסת. תהליכי הכיווצ'וץ שהיא עוברת כדי לעלות לאתר מורידים מהאיכות שלה.
[ליצירה]
חזק (ומוכרחה לצטט בהקשר לכך, גרפיטי שמצאתי בשירותים ציבוריים מצחינים בלב ת"א: "הייתי רוצה להיות עכשיו איך שהייתי כשרציתי להיות איפה שאני עכשיו").
[ליצירה]
הביקורת נוקבת מדי לטעמי..
כדתיה ייצוגית מעולם לא דחיתי על הסף שואלי שאלות-פילוסופית-סתם-לעצבן, מעולם לא אמרתי למישהו שלא מן הציבור שלי כי "לא תוכל להבין", (אמת- אם לא נותנים ממנה במינון הנכון,יכולה להיות קטלנית ולהשיג תוצאה הפוכה), ומעולם לא מדדתי בגד מוזר עם חוטים מוזרים (טוב, זה כבר ויכוח אחר לגמרי...).
הציבור שלנו פיתח אהבה גובלת באובססיביות להלקאה עצמית. אולי הגיע הזמן לחשוב ולשקול האם זה באמת חיובי ומפתח,או להיפך.
תגובות