חבוש בין ספסלי
בית האסורין, ואין אדם
היה הקול
מִדבר ברוח
כמה חביבין עינוגין
שלאהבה
תני לי ידך, ילדתי
ונאמר
שהקמת איתי.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ברוך המוציא יצירות מן התהום ומעלן על השולחן. (ותודה לכוכב שהעז) מצוין. [ליצירה]
- [ליצירה] איה-קטנונית תודה על תשומת הלב לכל הריקים בשיר. כנראה שלא קראתי מספיק פעמים את השיר בניסוחו הנוכחי. תיקנתי איכשהו. (האמת שחסרה לי שם מילה) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו עבר כבר הרבה זמן מאז שכתבת את זה... אני חושב שהבית הראשון מיוחד הרומנטיות הנשפכת שלו לא התאימה לי למלחמה. מלחמה??. [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש מאוד. כתוב בעדינות מאופקת המכבדת את טוביה ואת הליכותיו . נהניתי וכאבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] * כמו שילד מאיר [ליצירה]
- [ליצירה] שמח שהאקראית יודעת להחזיר אותי לכאן מדי פעם [ליצירה]
- [ליצירה] / אכן, יפה מאוד. כמה כיף ויופי יש בתיאורים מרפרפים, שמכריחים אותך להשתתף בחגיגת האותיות ולא מגלים לך הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד ברוך שובך. יש עוד כמה בשובך שזוכרים... [ליצירה]
- [ליצירה] זו היתה רק שאלה של זמן עד שסירוב פקודה יחלחל לתוך השירים. מוצלח ביותר... איזה יופי שאירועים ציבוריים נכנסים כך לתוך עולם הדימויים שלך [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי קרוב למלודי במיוחד להערך שנכתב ביז בתמוז [ליצירה]
תגובות