כמה שירים אפשר לכתוב על רגליים יחפות.
ולא בגלל שכפות הרגליים יפות הן
אלא
צליל הטפיפה על רצפה חשופה
מזכיר לנו את היותנו אדם
היונק לשדו מאמא אדמה.
אני מרים מבט אחד מעְלה
ומסתלק.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד מאוד אבל למה תמיד חמקמק ומסתלק. אתה מקשיב נהדר לחיים. רואה דברים שכבר אינם. למה לא תשאר? [ליצירה]
- [ליצירה] היצר להסתכל על מה יש "מעבר" [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את התיאור לא הבנתי את סוף. אפשר הסבר? [ליצירה]
- [ליצירה] הרצון האמיתי להיות אדם לפעמים הוא להיות. ולא מעבר. [ליצירה]
- [ליצירה] הרצון להיות "אדם" הוא ממש הרצון של לראות "מעבר", לא? [ליצירה]
- [ליצירה] לא תמיד. אנשים לפעמים טובעים בים החומר. ואז העיניים חסומות. [ליצירה]
- [ליצירה] האדם האמיתי הוא זה שלא שקוע בחומר, ולכן דוקא הרצון להיות אדם, אם הוא רצון כנה, הוא זהה לרצון של ה"מעבר". [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. מקסים. מביטה למטה. ורוצה לנוח. [ליצירה]
- [ליצירה] הביטי. שם תראי. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. משחקי המילים. כמו המשחקים בינכם [ליצירה]
- [ליצירה] מוציא את ראשה. ומנשק. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר. עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] עושים לו ערבי כבוד וחברים באים ו"שרים פלוני" ומאוחר חוזר להיות אלמוני. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, את זה קראת? [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן [ליצירה]
- [ליצירה] ואני אומר זאת: "נבער"? כלומר, טיפש. אולי רצתה לומר: בוער. אך לא כך. והשימוש הרבה במילים. פרסי זאת לחלקים ארוכים ורק חרוזים ללא ייחוד. למשל, "כמו שמש לוהטת, גופי נבער מהתשוקה ועוצר הזמן מלכת בכל רגע ורגע שבו רואה אותך והייתי נותנת הכל כדי שתישאר, ולא רק בדמיון ללא חומך, בלבי אני מרגישה רק קיפאון" בהצעת עריכה קלה: "כשמש הלוהטת- גופי בוער מתשוקה ועוצר הזמן מלכת, בִּרְאותי- אותךָ ולוָאי שתישאר- ולא בדמיון ללא חומך- בליבי הקיפאון". [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו ברצינות... האמת- שאתה די צודק. מחפש כיווני מחשבה? כן. מצליח? כן. כותב? זו כבר בעיה אחרת. ולא כי לא מתחברים לְמילים אלא צורך השעה בין 11-13 מחייב על כתיבה לבבית. הכל כקישוריות לכך. אם היא מוצאת אותי שם- היא קוראת כל פיסת מידע ונפעמת. מתי פעם אחרונה הסתכלת עַלָצמך מהצד? ואהבת את מה שראית? ורצית לראות שוב. זה נכון. אז אני מסתכל שוב ושוב ושוב. אולי מכך אלמד דברים חדשים. ולומד. [ליצירה]
- [ליצירה] לאחר שקיבלתי את רשותה של גברת אריאלה: "שולח: אריאלה אריאלה ההודעה: שי השיר מקסים, אך הדימוי של חולצה חדשה בתוך ארגז בגדים משומשים מלוכלכים לא מסתדר לי. כי הרי הגעגוע הוא ישן ולא חדש ועל פי עצם היותו געגוע מדוע הוא בארגז הכביסה ? כדי למחוק אותו ? בסדר, אפשר למחוק ולכבס. אך אז הוא לא חדש. בפירוש החולצה החדשה לא נראית לי. אולי חולצה מועדפת אולי חולצה רלף לורן שעלתה אלפי שקלים אולי חולצה יפהפיה שנכמר לך הלב לכבס אותה אבל היא לא חדשה נשלח: כביסה לבנה תאריך 10/7/2006 10:22:52 " [ליצירה]
- [ליצירה] ובכל פעם שהרכבת עוברת פסיה- מוחספסים, אינטימים, ריקים. ידיי החלקלקות- אותך מפספסות ושוב בך איני אוחז. ההסתכלות למעלה, מעלה בי רגש אחד קטן. קנאה. [ליצירה]
תגובות