[ליצירה]
מצטרפת לטל.
כאב לי לקרוא בשירך את הכאב שלך והרחמים שלך למרצחים שלי. אתה מרחם על זה שרצח ארבעה מבני משפחתי? מרחם שלא תכאב הרגל????
אם כבר מישהו כותב שיר על הכתבה בעיתון, הייתי מצפה שלשיר יהיה מסר הפוך!!!
כבר אמרו גדולים וחכמים ממני מה סופו של זה המרחם על אכזרים...
במקום להרוג אותם נושכים אותם כלבים, זה רק תירוץ שנוכל לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה"... כי אנחנו פחדנים!!!!! פחדנים!!!
[ליצירה]
בבת אחת חזרו אלי ימי הגירוש בנווה דקלים.
האמונה המקווה, שעד הרגע האחרון הכל יתהפך וזה לא יקרה..
המדים ה"ציוניים" כאילו להכעיס, והרצון פשוט להישאר שם לתמיד!
כתיבה פשוט נהדרת. כתיבה כואבת ומיוחדת.
(אה, ואני עם טל... בתגובה השניה שלה..)
[ליצירה]
אוסף. השיר יפה, אבל (וחייב לבוא אבל..) מצד אחד אתה מתאר את הציפייה שלך לדבר קדוש "במלוא הדרך ועוזך", ואח"כ אתה מעט מזלזל "מדעו אחרו פעמי מרכבותיך מדוע בוששת לבוא".
אולי זה לא אמור להישמע מזלזל אבל למי שיש קשר עם התנ"ך זה אמור להדליק נורה אדומה...
הרי דבורה צוחקת על אם סיסרא כך.
כדאי לשנות.
[ליצירה]
נראה לי שכדאי להוריד את ו' החיבור בתחילת כל שורה.
בפזמון גם הייתי משנה.. הייתי כותבת אותו כך:
ונראה שהכאב הוא גדול
גדול כמו החול.
אני לא יכול.
בבית האחרון לא נראה שיש צורך להוריד את ו' החיבור.
זאת המלצתי, כי הבנתי שאתה מעוניין בכך. בכל מקרה בשביל יצירה ראשונה זה באמת אחלה. (ואתה לא חייב לקבל את מה שאני חושבת.. )
בהצלחה.
תגובות