מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
[ליצירה]
הנה הנה---
כנראה שהמחשב לא סבל את הקיטשיות הזאת שניסיתי להחליף את הכותרת "שושנה" למשהו יותר מתוחכם...
אבל הנה, סדרתי את זה.
אתם יכולים להביע דעתכם.
[ליצירה]
הי,
זה מצחיק- אפשר לעשות את זה לתרגיל בכתיבה:
קחו את כל המילים מהכותרות המוזרות ביותר שמצאתם בצורה, וערבבו אותם למין שיר, (כמובן תחת הכותרת "כל שם יתקבל בברכה..." או "ללא שם")
אבל מה רצית לומר? שנמאס לך מצורה?
אה?
[ליצירה]
אולי אתה כותב טוב, (באמת חשבתי כך.) אבל אתה כבר מאוד מתחיל לחזור על עצמך. ייאוש זה דבר עמוק לפעמים, כזה שאפשר לכתוב מתוכו אחל'ה שירים, אבל בחייאת- כבר שנתיים אתה עומד ונרטב בגשם, או דופק תראש באיזה פאב, וזה לא נגמר, הייאוש שלך הוא גשם של מילים וכבר אין בו חדות, אפילו חדות של מוות אין בו וגם איומי ההתאבדות שלך הם מגוחכים כשהם חוזרים על עצמם שוב ושוב, ובאמת אי אפשר להתאבד כל הזמן כי זה מאבד ת'אפקט.
חפש כתיבה חדשה, אולי תפציע לך איזה שמש.
[ליצירה]
ואותו עם פרימיטיבי
בן ישמעאל הוא יחף במדבר
ותמורת דם הוא ירצח
יהודים וכבוד
אַין עוד עם אחד כזה פרימיטיבי;
עם, שצורת מטבע לא יִדע.
אך החרב היא פת ערבית לו.
זוהי חבורת נבערים
וחלולי מֹח,
שמעצמה לא איכפת לה.
עיניהם, מביטות בקנאות לעבר המשיח;
אותו אחד ששמו מוחמד
ואל אותן שבעים בתולות, שיקבלו לו אך---
בעוורון חושים מלא,
במולֶך בוטחים.
המלחמה ואופוריית גדלות מדומה
בם אוחזת;
חרף שהכל אל פי הפחת קְרֵבִים.
אַין דבר כזה פלסטינים!
ועכשיו תור הרוסים?
אין עוד עם יותר חכם... וכו'.
תגובות