אי של השלום המובטח...
אילה רייזל
-
מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואי! אני מתבישת שעל כזאת יצירה לא הגבתי לך!!! זה מדהים! אין מילים.. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה הנה--- כנראה שהמחשב לא סבל את הקיטשיות הזאת שניסיתי להחליף את הכותרת "שושנה" למשהו יותר מתוחכם... אבל הנה, סדרתי את זה. אתם יכולים להביע דעתכם. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים. את נהדרת. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה חמודה גם את!!! [ליצירה]
- [ליצירה] השירה שלך כתמיד, מלאת פרפרים ובניין נכון. בברכה לבניין עולם, והמון הצלחה... [ליצירה]
- [ליצירה] יופי, בהצלחה... [ליצירה]
- [ליצירה] אני יודעת שלא, אך אני גם חושבת שיש איזו קנוניא ביניכם! (סתם כך למצוא מעריצים בימינו?) [ליצירה]
- [ליצירה] הגם אתה, ידידיה? התרגשתי מהזווית של התמונה, הפרספקטיבה המעוצבת ובכלל כל הקומפוזיציה הזו של השמש בערבו של יום... במיוחד ריגשה אותי חזותו יוצאת הדופן של האיש, ופאותיו המתבדרות. לא חדלתי להזיל דמעות. [ליצירה]
- [ליצירה] הבית השני נחרב מי ייתן ויבנה מחדש במהרה בימינו וכו'... השיר איכותי לגמרי, אהבתי לקרוא אותו, מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, זה שזה קצר זה מעולה- מעביר את תמצית הדברים. למרות שאתה עייף וגם לנשמה אין כח, אתה זוכר לאהוב, מזכיר את ברכות השחר, ברכות בשלהי יום. גם החריזה טובה והפסיחה בסוף מוסיפה את הרושם של: לחיות. אך אילו חיים אלו אם אפילו לנשמתך אין מנוח? בכל אופן טוב שאתה מודה על כך. ומוצא את מקור הכוח. (גם אם קשקשתי קשות, אני מתכוונת לכך.) [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם! רק צריך על הגב איזה נילס קטן. לנצח אווזי בר יזכירו אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] הווווווווווווווווווווווווו [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש המשפט בסוף, כשבירה של החריזה הצפויה (וכחריזה של משפטים קודמים מאוד) יוצר את הימבוס הנפלא בשיר דבר שהופך את הקטש לפחות קיטשי, ונוסך את הרובד העמוק יותר שביצירה ככמיהה למשהו אחר ולא דווקא ללא, באופן הרציונאלי ביותר. לא הפסקתי להזיל דמעותיי. [ליצירה]
- [ליצירה] !!! (תגובה זמנית) [ליצירה]
תגובות