אהבתי. מאד. גם את הרעיון וגם את הביצוע - העקמומיות דווקא מוסיפה לתחושת הקדרות, שהניילון המקולף מלמעלה והשחור-לבן משרים...
אולי אפשר היה להשתמש בטכניקה של חלק שחור לבן וחלק צבעוני, כלומר - לעבד את התמונה בפוטושופ כך שהרקע, החלון וכו' יהיו בשחור לבן, ורק הים בגווני הכחול? (או הים והשמים, או רק השמים) - כמו בתמונות של הילדים המתוקים שתמיד מוכרים..
בכולופן - מקסים...
אופק- בחרתי לצלם בצורה מעט עקומה כדי להדגיש את האמירה (ובכלל-לא אוהבת תמונות עם קומפוזיציה מושלמת מדי), יודעת שזה מעט צורם לעין..מחיר הביטוי האישי :-)
נשמת- מכירה את הקונספט, אבל מאמינה ב"טוהר הצילום"..יסלח לי נביא שקר, אבל אני נגד עיבוד (ממוחשב או ידני) של תמונות. כל העניין,מבחינתי לפחות, הוא לצלם מלכתחילה מה שאתה רוצה לומר, ולא "לסדר" את זה אח"כ כדי שייראה כך.
ושיר-ניצלתי את השם כטריגר :-)
אגב, זה צולם בבית כנסת בשירת הים- שזו השכונה החדשה בנווה דקלים (בקרוב בע"ה תמונת המשך..).
[ליצירה]
אהבתי. מאד. גם את הרעיון וגם את הביצוע - העקמומיות דווקא מוסיפה לתחושת הקדרות, שהניילון המקולף מלמעלה והשחור-לבן משרים...
אולי אפשר היה להשתמש בטכניקה של חלק שחור לבן וחלק צבעוני, כלומר - לעבד את התמונה בפוטושופ כך שהרקע, החלון וכו' יהיו בשחור לבן, ורק הים בגווני הכחול? (או הים והשמים, או רק השמים) - כמו בתמונות של הילדים המתוקים שתמיד מוכרים..
בכולופן - מקסים...
[ליצירה]
הרעיון יפה ומקורי וגם הנוף יפה למדיי.
הבעיה היא:
א. שזה עקום-זה בכוונה?
ב. הצילום קצת חשוך ומטושטש מדיי.
רואים שכולם היו בגוש קטיף...
גם אני......
[ליצירה]
מצטערת,אבל אני מוכרחה:
התמונה גזורה בצורה מרושלת ולא נעימה לעין, כאילו נערכה בחיפזון-העיקר להציגה ברבים.אבל מעבר לקטנוניות העיסוק בויזואליות של ה"יצירה" אני מתקשה להבין איך אדם יהודי מסוגל להשוות יהודי אחר לחיה, ובעצם לטעון כי הוא פחות ממנה. רק לי יש אסוציאציות של מלחמת העולם השניה? כמה רחוק עוד תגיע ההסתה נטולת הרסן הזו? האם היא תיפסק רק כאשר יישפך פה דם? האם אי אפשר לעמוד על עקרונות ולדבוק באידיאלים בדרכים חיוביות?
מאט יקירי, כן. מאחורי כ-ל זוג עיניים יש נשמה. (ניצוץ אלוקי למקרה שסיסמאות ולהט המונים השכיחו ממך את העובדה), גם אם היא לא חושבת כמוך.
[ליצירה]
אני מתקשה להגיב לאמירות פוליטיות, ובכל זאת-לשם האיזון כאן, מוכרחה. הגיע הזמן שמישהו כאן ינסה להבין, לפחות ינסה, שכל תוכנית ההתנתקות אינה באה כמשהו אישי נגד תושבי גוש קטיף. התוכנית הייתה מתרחשת באותה מידה גם אם היו יושבים שם שמאלנים ואנשי שינוי! יש סימפטיה בעם לתושבי הרצועה (טוב..אחרי חסימת הכבישים קצת פחות..), וכולם מזדהים עם האובדן האישי ש(אולי)יאלצו להתמודד איתו. זו לא תוכנית התנכלות לדתיים,צאו מזה!!! ואולי אם נקדים להפנים את זה, נוכל באמת למנוע את מלחמת האחים המדוברת.
[ליצירה]
התמונה אכן צולמה לפני שנתיים. למזלי דירת השירות שלי השקיפה על מרחבים פתוחים, ויכולתי להינות ממנה פי כמה (יש לי עוד הרבה תמונות מאותו ערב מדהים, לא ראיתי צורך להלאות אתכם).
ואת זוכרת את היום.. מעניין מה אלוהים ניסה להגיד לנו באותו ערב ולא הצלחנו להבין.
[ליצירה]
קודם כל, אני מאוד בעד הרעיון של בימוי תמונות- זה מוכיח שאת באה להביע אמירה ולא סתם מצלמת (וזה ההבדל,לדעתי,בין אומנות לתיעוד).
צבע צהוב הוא בד"כ בעייתי בשילוב עם פלאש, הופך למטושטש ובוהק, אבל במקרה שלך זה בדיוק האפקט הרצוי-דמוי אש,סממן מלחמה. בהחלט מכניס אותנו לאווירה הנכונה.
אני לא חושבת שהפוקוס הוא הבעיה,אם רצית חדות,אלא העובדה שצילמת דרך כלי זכוכית. גם אם היית סוגרת צמצם עד למינימום האפשרי, זה לעולם לא היה יוצא חד כלעוד יש חוצץ. אבל גם הטישטוש כאן רק מוסיף לתחושה.
2 דברים שהייתי משנה: 1.את הזווית בה מונח החייל השוכב, כדי להרוויח את קווי המיתאר שלו-כרגע הוא לא נראה חייל. 2.אור רך מאחורה, ואז ראש החייל העומד היה ברור יותר.
בסה"כ, רעיון מצוין וגם הביצוע לגמרי לא רע,במיוחד לחובבנית אם כך את מתעקשת לקרוא לעצמך.
תגובות