הכסף הוא לא העיקר
הוא רק אמצעי להפגיש בין בני אדם
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אין מה להוסיף כבר כולם לפני הגיבו והוצאו לי את המילים מהפה. אהבתי. מאד מאד. גם אני ממליץ [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה על הבורות מה זה? [ליצירה]
- [ליצירה] :( גמני אבל. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, כל עוד התנועה ממשיכה אתם בהיי, בעלייה, אך, כשעוצרים, זה הרגע לרדת, חבל, הא? [ליצירה]
- [ליצירה] איילה... את בעיקר, קלעת לתחושות שליוו אותי בעת כתיבת השיר, השורה ההזויה הזאת (אני מודה), נכתבה מהחומרים הנ"ל, קריאת הצאן במרעה, הניגון/יבוב החסידי, ופשוט זעקה מלב שעלתה בי כשכתבתי זאת מזום מה בניסוח הזה, אפשר גם לחשוב אולי זה כינוי חיבה לאותה דמות נאדרת שעליה הדובר מקונן. תודה לכולם על התגובות, אגב, יש לזה גם לחן נוגע ללב, כשאזכה להקליט אותו בע"ה, אכניס אותו גם לקטגוריה-מוסיקה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש בזה תקווה, אך, זה עושה לי עצוב. למה זה ככה? [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים. רוחי- אותה הרוח וכטיבה של רוח, היא משנה את כיוונה לעיתים. כעת זה סתו ובסתו מחפשים עלים נטושים שכמותי אדמה חמה ואוהבת. (עוד לא מצאתי, אני רק צופה ותוהה אם היא גם צופה ואיך). ושוב, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] לאביב וסתו: זה מעליב ! ולזמיר, המשך בדרכך זו, זהו שיר מדהים שבעצם אומר העולם במה ואנחנו השחקנים, זו תחושה שכולנו חווים בתת מודע וכמוה גם הרצון לפיטבק ומחיאות כפיים וכשאלו לא מגיעים זה כואב,זה מובן וכל כך אונברסאלי והיופי בכתיבתך הוא הקליעה לתחושה הזו. שכוייח'. [ליצירה]
- [ליצירה] "הו מכסים! קראה בלה בהתרגשות". סתם, יצא לי בטעות, התכוונתי, הו מקסים. ואני לא רוצה לקרוא תגובות אחרות לפני שאני מגיב כי זה פשוט יערער לי את החוויה. לא ידעתי שאת לומדת ציור, אצל מורה. זה פשוט סיפור יפה ואמיתי. כל הכבוד לגברת שהייתה מוכנה לשמש לך מודל, אולי תוכלי להעלות לנו את הרישום לחזותי? [ליצירה]
תגובות