חשבתי עלייך הרבה לאחרונה
אבל בכל פעם שרציתי להתקשר
חרדה מקפיאה משכה בשרוולי
לבן על לבן
-
לבן הירח
צופה ב-4 שמשות
ומנחש ריקנות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוקי, ו-? (מה החלק הלא צפוי/ התובנה החדשה שה"משפט אחד" הזה בא לומר)? [ליצירה]
- [ליצירה] כנפי שחר היקרה המשפט לא בא לחדש הוא פשוט מרחף בהווה הקרוב שלי (: [ליצירה]
- [ליצירה] אוואנגרד [ליצירה]
- [ליצירה] זה מזכיר לי .... אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] ו... סה"כ נחמד אבל לא יותר. משה נ.ב לפעמים צריך פשוט למשוך את השרוול יותר חזק ואז להתשחרר מהפחד... [ליצירה]
- [ליצירה] א.י.ל בס"ד ואם הפחד מושך בחזרה, חזק יותר ? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה ליתוש בניגוד אלייך אני מעדיף מעשים (: (אבל מתקשה עם הפרטים הקטנים) מסר ידידי אני שמח שמצאת חיבור לכתיבה [ליצירה]
- [ליצירה] את הרוב כתבתי לך במסר האישי. בקצרה: ההשוואה נועדה להצביע על דבר מה שהיה חסר לי קקורא בשיר (לא להאכיל אותי בכל המידע בפה) ברור שהפירוש שנתתי היה סוביקטיבי ואכן הביטוי "שקר לבן" היה מעין קריצה אל הנייק שלי. אם תדע להפריד בינך היוצר לבין היצירה יהיה לך יותר קל לקבל \לסנן ביקורת בצורה שתועיל לך היוצר. בד"כ אני נהנה לקרוא את יצירותך צר לי אם נפגעת. לבן על לבן [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף למחבבי השיר נ"ב אליעזר זהירות על הגזר! [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שהשיר עדיין לא מעובד מספיק אני מרגישה שהוא ראשוני 6 השורות הראשונות קורצות בשובבות ואח"כ השיר הופך "כבד " יותר,החיבור בין חציו הראשון וחלקו השני של השיר נראה מאולץ פחות מעניין,נראה לי שאפשר לעבוד עליו עוד קצת . *הסוגריים מיותרות לדעתי כיוון שתוכנם "שואב" מאיתנו דמיון ומאכיל אותנו דימוי בכוח בהצלחה יוצרת לבן על לבן [ליצירה]
- [ליצירה] מסתקרן לשמוע את תגובתה של "קצת אחרת" הסיטואציה מוכרת לי מעט...חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חזק אהבתי במיוחד את המשפט "רק אל תסתכלו בעיניו,משם יביט התום ויש חשש שתבואו לנחם" השורה הזאת הרטיטה אותי [ליצירה]
- [ליצירה] אני אתן לך דוגמא ל"אילוף מילים": "אהבת חיי מלחשוב הפסיקי" אם הובנתי הובנתי אם הבנת הבנת אם לא הבנת אתה מאלף ותיק [ליצירה]
- [ליצירה] היית מת! [ליצירה]
- [ליצירה] צורת הכתיבה שלך מענינית מעניין יהיה לעשות סיור בתוך נבכי מוחך ולו רק למצוא את הנביא המיוסר שלוחץ על הכפתורים בחדר הבקרה [ליצירה]
- [ליצירה] אני זוכר את הפעם הראשונה שהיתה לי תובנה אמיתית הסתובבתי במיטה מצד לצד,לא יכולתי להרדם התרגשות פנימית געשה בי בכי וצחוק התחלפו לסירוגין ולא ידעתי מה לעשות עם הידיים אני זוכר שהייתי מעט מבוהל לא הכרתי את עצמי כך ופחדתי שאחז בי טירוף וכשהתובנה עטפה אותי נסכה בי שלווה שלא הרגשתי לפני זה בחיי,הרגשתי חופשי,כאילו שק של אבנים ירד מגבי,מבטני ומשקולת כבדה שוחררה מרגליי רציתי להתקשר לכל מי שאני מכיר ולספר לו שהאסימון ירד ואני משוחרר אבל השעה היתה שלוש לפנות בוקר ,דפדפתי בספר עם תמונות,נרגש מהמחשבות שסרבו להכנס לקווי ההגיון הרגשתי כמרחף [ליצירה]
תגובות