מצחיק איך גם האבנים המשתלבות, בלמטה של הרחוב - מצליחות להראות כמו צמר גפן מתוק
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ה"בלמטה של הרחוב" מסתדר לי מצויין עם "צמר גפן מתוק" וכמו הצמר גפן, גם המשפט, מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] "בלמטה של הרחוב "- ולא הוסיף. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! את כותבת גם דברים שמחים! (ומשמחים). דרך חמודה להסתכל על אבנים. [ליצירה]
- [ליצירה] חחח זה העלה בי חיוך. אני מתה על הדבר הזה-האנשה. איך שהאבנים "מצליחות"... חמוד. ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] סוף-סוף מישהו כותב משפט אחד בבמשפט אחד [ליצירה]
- [ליצירה] לא רק אצל אשכנזים שרים בבר מצווה :-P אני אוהבת את הקטעים שלך. נדמה לי שאמרתי את זה כבר פעם, אבל אני אוהבת לדבר אז לא אכפת לי להגיד את זה שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה מאיתנו, אני חושבת, כותבים מתוך מניעים דומים מאוד. הפריקה, היופי, המראה של רעיון על הדף, לדעת שעשינו משהו. אבל אני לא חושבת שהרגש וההתלהבות מספיקים בשביל ספר - כי כמו שאמרת, רוח במפרש זה טוב, אבל אי בונים עם אדמה. תהא אשר תהא משמעות הרעיון לגבינו, כשבאים לדבר על ספר צריך קודם כל לזכור שמדובר בהפקעה של הרגשות שלך והמחשבות שלך והחלומות שלך, לטובת אנשים אחרים. לא כולם יבינו את השפה בה תדבר, לא כולם יתעכבו על הנקודות שתרצה או יאהבו את המלים שלך. וחשוב לזכור את זה כשהמטרה היא לפרסם, וגם שבנקודה הזאת, מה לעשות, הקהל הוא המבקר הטוב ביותר שתוכל למצוא. ושיהיה בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת - אהבתי יותר את הגרסה הקודמת. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב טוב. בפסקה הראשונה חרגת מהתיאור קצת יותר מדי - כשמדגישים שמשהו לא משנה ולא אכפת זה נותן הרגשה מוזרה. אני חושבת שהמשפט ההוא מיותר. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] בג. לא רואים אצלי. [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה טובה מאוד, הרעיון עובר טוב וזה מצויין בקריאה בקול. אולי כדאי לחלק לבתים [?] אבל זה לא קריטי. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני באמת מאמינה [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי את הקשר לכותרת - אלא אם כן במקום 'פנקס' התכוונת ל'פניקס', ואז זה בסדר. אהבתי את ה'נסקתי מתחת ללבך'. שורה רביעית מהסוף - מוחה מלשון למחות, או בכוונה של 'למחוא כף'? כי אם כן, במקום ה' אז א'. והשורה האחרונה מיותרת. היא אמנם סוגרת את השיר ומחזירה אותנו להתחלה, אבל כשהיא מנותקת בצורה כזאת מהבית האחרון זה נותן הרגשה של חיבור לא כמו שצריך. והאמירה ברורה שם מדי - אתה מצליח להעביר אותה לאורך כל השיר, ואולי כדאי לשנות קצת את השורה האחרונה כך שיישאר רק הרמז, כי אחרת היא פשוט מקטינה את כל השאר. [ליצירה]
- [ליצירה] מצא חן בעיני הרעיון, אבל רשימת התיאורים - הסברית מאוד ומייגעת. אפשר להעביר כאב בלי להגיד את המלים כאב, או עצב או פצעים. כשאתה מספר לקורא מה הוא צריך להרגיש, יש לו הרבה פחות קשר עם הטקסט - כי הוא לא מנסה להבין לבד; מה גם שסיפור חיי הדפוקים, עד כמה שהוא מזעזע, לא באמת מושך אנשים לקרוא. תסדר אותנו. תכתוב כאב ככה שנרגיש כאב, לא שנדע שצריך לכאוב. אל תגלה לנו מה אתה רוצה להגיד. וזה עובד. [ליצירה]
תגובות