שיבולת 3
קצת אחרת
-
בת 24,משתדלת לחוות.
http://liat83.photolight.co.il
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואייואייואיי אין כמוך. [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא הכי אוהב את זו (דווקא- בניגוד למה שמישהו הגיב על שיבולת 1). בגלל שהשיבולת פה נראית כאילו היא מתרגשת לראות את הצללית שלה, כמו מישהו שבפעם הראשונה מסתכל במראה. זה הכל בראש שלי, אני יודע..ובכל זאת, בגלל זה הכי אהבתי את זו. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אהבתי את זו יותר מכל. חתלתול, אהבתי ממש את התגובה שלך. ועם זאת, אני לא רואה את זה כך. מה שאהבתי בתמונה היא דווקא היד. לי נראה כאילו דווקא היא המתרגשת. ואיכות התמונה מעולה. היא ממש נראית כמו ציור. הצל המטושטש... [ליצירה]
- [ליצירה] אני גם הכי אהבתי את זאת, לא ביחס לאחרות פשוט פה יש מפגש מרגש בין היד לשיבולת, הצנועה הקלה הזו שבה היד מחזיקה את השיבולת, זו מן אינטמיות שלהם ביחד לראשונה, מבחינים האחת בשניה, ואני גם מסכים שאפשר לראות ביד המתרגשת וכן בשבולת המתרגשת מצילהּ. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אהבתי את זאת מבין השלוש. השיבולת מזכירה כאן נר, וצילה - להבות רוקדות! [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי מאוד מסדרת התמונות. הסדרה נתנה לי הרגשה קסומה, והקישור בין השיבולת החדה והרכה, לידיים ולכד העגלגלות ונוקשות, נותן הרגשה של ערבוב ורכות גדולה. גם ההדפסה מצוינת. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד יפה [ליצירה]
- [ליצירה] אני אהבתי את זאת ממש, אולי אפילו הכי מבין הסידרה הזאת. לא יודעת למה, אבל גם לי השיבולים הזכירו נערה ביישנית המסתכלת במראה בפעם הראשונה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אהבתי יותר את השיבולת הזו. כמו ציור. [ליצירה]
- [ליצירה] איכשהוא תמיד היה ברור לי שמבריחים אותה מהארמון בתוך כל הבלאגן, או שאחשוורוש מבין את הקשר העמוק שיש לה לעמה ולכן משחרר אותה ללא תנאים. חיפשתי עכשיו בפסוקים ולא מצאתי תיאור של מה באמת עלה בגורלה, בע"ה אחפש בפרשנים-מבטיחה ליידע אם וכאשר אמצא משהו מעניין. (ואגב.. אני לא בטוחה שהקרבה של אדם פרטי עבור עם נחשבת לטרגדיה.. לאורך כל הדורות אנשים חשו גאווה של ממש למות על קידוש ה'. לעמ"י אין קיום של ממש-קיום ייעודי-כפרטים. רק כקבוצה). [ליצירה]
- [ליצירה] ריגשת אותי,איש קטן-גדול.. (ואני לא מאלו השורדים מונולוגים ארוכים בד"כ..) ואולי זו היכרותי האישית עם ר' עקיבא של ערב שבת, הידוע בכינויו "אין-מה-לעשות-אז-לפחות-נעשה-זאת-עם-אחרים", שגרמה לי להיכנס ממש לסיפור. יפה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ערוגה, כ"כ יפה! חסר לי רק עוד סנטימטר שמאלה, בכדי לא לקטום את התיבות. מי משתמש עדיין בטלפונים כאלו?? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] השילוב של פירות ההדר והפמוטים יצרו כאן אווירה "קדושה" אפשר לומר, אולי רוחנית. ואת זה אהבתי. אבל הפלאש על העלה התוחם מלמעלה ממש-ממש מפריע לתמונה, אפילו שהוא מטושטש. הצל המאפיל את הפסל בדיוק באמצעו יוצר אמירה יפה בעיני, מין צניעות, משחק של גלוי ונסתר. הייתי מטה את הפסל קצת ימינה, להשיג זווית שתופסת גם קצת מהפרונט שלו, לקבל עומק. סה"כ נחמד, מחכה לראות עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני חושבת שדווקא המילים ה"לא מכובדות" היו במקום. מדרשיסטיות וביינישים יקרים, יש גם עולם כזה בחוץ- וספרות אמורה להביע מציאות (כן,כן, גם אם היא לא אידיאלית). אדם שנמצא בתהומות כמו הדמות הזו, בהחלט ישתמש במילה "דפוק" ולא ב"אבוי לי". ותמי, עשית לי הרגשה של ת"א (האהובה), וגם מעט הכאבת בסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין כ"כ!! פואנטה מבלבלת שהופכת את השיר לLOOP אחד גדול. אוהבת יצירות שמשאירות לי משהו לחשוב עליו בלילה. [ליצירה]
- [ליצירה] חברים..לפני שאתם ממהרים לשפוט.. אני תפסתי את הדברים מנקודה של קינאה, של "הלוואי ויכולתי להזדהות ולחוות כמוהם אבל אני לא, לכן אתמודד בדרכי שלי-ציניות". אני חושבת שהכוונה היתה טובה. אבל.. מודה.. גמלי צרם הביטוי ושמץ ההתנשאות. [ליצירה]
- [ליצירה] לכבוד הוא לי :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! הניגודיות בין השרוף לחי ברורה ומודגשת, והשחור השחור של העצים מחדד את התחושה. ואכן, עצוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ. זה שרט, פצע והכאיב. להטוטן מילים שכמוך,אתה צריך להזהר שלא להפחיד מדי את הרווקים שבינינו :-) [ליצירה]
תגובות