כשדם היה רק-דם
ואש רק-אש
ומים היו חיים
נופי ילדות שלי היו
נופי ילדות שקופים.
דווקא כשהמפלס יורד
החיים נעשים זולים יותר
בשלוליות כהות של דם
על אדמה של אש.
והשקוף נראה גבוה מתמיד
והוא נוגע בשמיים ובארץ
והוא מוצק יותר.
והוא שלי.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נעים מאוד להכיר אותך, אחות של טל. אם הייתי את, הייתי כבר מזמן רוצחת אותה בגלל מה שהיא עשתה לך עכשיו - להיות לנצח "אחות של טל" כאן, בצורה? מה, את לא יכולה לעמוד בפני עצמך? אבל זה לא טוב לרצוח, אז תנסי לסלוח לה בכ"ז. בקשר לשיר - גם אני מסכימה עם אלומותיו. אם הוא כבר נותן צריך לקחת הכל. וגם לתת באותה מידה. ולא לפחד לטבוע. וד"ש לטל ממני - וגם משרה, שיושבת כרגע לידי. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה בהחלט מעביר את זה לא רע... אני תמיד חושבת שזה כמו לשמוע את ההד של הריקנות שבך מהדהד בריק של האחר. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כי זאת מסיבה פרטית? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] לא זה מאוד פשוט - כל פעם יש קטע של "מה היינו רוצים שיקרה" ואז קטע של מה שקרה באמת. תנסה לקרוא את זה ככה ותראה שזה הגיוני לגמרי. לא הגבתי קודם כי זה נראה לי אישי מדי - אבל אפילו אם להתייחס רק לצד האומנותי זה מהמם. עשה לי עצוב :-( [ליצירה]
- [ליצירה] הממ. הפסקאות נראות כאן מוזר. ואם כבר הרעיון של חתלתול (שאגב, לא נראה לי כל כך מוצלח כי זה היה די משעמם לקרוא את זה שוב, אבל אולי זה כי אני עייפה עכשיו ולא ממש מבינה למה התכוונת), היה נחמד לעשות את המשפחה בלעדיו, ולמשל לעשות שאחותו חולמת עליו כל הזמן, ככה שאנשים בסוף לא יודעים אם הוא היה באמת או לא. מקווה שהסברתי את עצמי טוב. אה, והרעיון מקסים :) [ליצירה]
- [ליצירה] D-: ענק! . [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד :) [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... חייבת לומר - זה קיטש נורא. מילא הירח - אבל "והידיעה שגם את מביטה לעברו" היה כבר יותר מדי. כמו בסרט של דיסני. מצטערת. אני לא ככה בד"כ. זה פשוט צרם לי. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... זה שיר מעניין כזה. מוציא אותך בהרגשה מהורהרת משהו. וכתוב נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אתה צודק. פשוט התגוננתי מיד כי זה כל כך דיבר אלי... אה - וברוך הבא לצורה, כמובן :) [ליצירה]
תגובות