פני שטח של קיפאון
עוד אחד .
-
מילא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ושוב: שיר מדהים! תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] באמת השיר והתמונה מאוד מתאימים- מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] מאיפה התמונה? שניהם מהממים! ליתוש,. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה הורג אותי...מדהים!בבקשה, די... [ליצירה]
- [ליצירה] השיר יפה בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. הרעיון. די בקצה מבט אחד , חם, נוקב, ישיר , בכדי להסיע הררי קרחונים. ובדמעו, יחרוץ סימנים נקיים על פניה של ארץ שטופת אדמה רוויה. די במבט אחד. כן. שלח את ידך וגע. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מה שהכי מפחיד, שאי אפשר ךדעת מה הם חושבים, מה הם זממים... [ליצירה]
- [ליצירה] עד שאני נתקל במשהו ברמה כזאת, ואני גם צריך עכשיו לבדוק רפרורים ליוצר אחר? עלעלתי קצת ולא מצאתי את מקור ההשראה המהדהד , אבל נהנתי בכל זאת, במיוחד מהבתים על גבולות השפה- בנווה דקלים, ועוד מעט כוכב נולד ענק [ליצירה]
- [ליצירה] המשקל הזה באמת מתאים רק לשיר ציני [ליצירה]
- [ליצירה] הקטע מוכל בתוך עצמו. ההנחה- שאין לה נשמה- לא מוסברת, וגם לא מועברת למישור שאפשר להבין מה הכוונה, מעבר לתחושה כללית של ריקנות. אבל הכתיבה מצויינת, מכניסה לאווירה, אין מילים מיותרות, התיאורים במקום. מצפה לעוד נביש [ליצירה]
- [ליצירה] הנה מתעוררים בי רצונות לשחוט איזה כבש, להקריב מנחה לבעל, לשאת תפילה לדגון, ולהשתחוות לאשתורת. ואתם חשבת שהרגתם את יצר העבודה הזרה... יום טוב וחציל נביש, [ליצירה]
- [ליצירה] משובח... השורות האחרונות כובשות, אני לא עומד בפני מילים כמו 'כפיסים' ו'פרודות', עברית עושה לי את זה... השורה "תשפיע אהבה" מעט מיותרת, לטעמי, ואולי גם ה "ואני עץ" אבל זה רק אני , מעדיף רמיזות על פני ישירות, בכל זאת נוגה וניפלא שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] זה נביא שקר כמובן, אף שגם אני תולעת ולא איש, אך לא התולעת הזאת. והתכוונתי מפשיטה [ליצירה]
- [ליצירה] בדקתי את התמונה בנגטיב על המחשב- מסתבר שזו בחורה כהת עור... באמת אחה אתגר שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר לנסח את זה בתור מדרש ולצרף את זה למדרש איכה, או להמציא קובץ חדש ,יקראו לו משהו כמו "מדרש מקיץ נרדמים" או "ברינה יקצורו"... (או יחפורו) הייתי מוסיף רק כמה מימיות זיעה של חיילים, או שאולי הם הצטרפו בג'ריקנים מכפר מיימון? שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] האמנם שני עולמות קטביים? או אולי שני בני אדם, כל אחד חי כמו שסבא שלו וסבא של סבא שלו חיו, בעיר שסבא שלו נולד, מנסים לשמר את צורת חייהם הנושנות אל מול עולם שמנסה להאיץ את קצב חייהם, להתאים אותו למודרנה... שני דמויות חטופות שהקיום של אחד לא מאיים על השני, אולי להפך- הידיעה שכל אחד מהם יוכל לראות את אותם פנים גם מחר, בוודעות שלא משנה מה יתרחש הם לא יכנעו לרוח התקופה, יציבות שאולי מעניקה תחושת ביטחון... או שלא... [ליצירה]
תגובות