[ליצירה]
זה מצחיק - אני מתבוננת בכל המצבים שאתה מתאר מנקודת המבט הנשית, וקריאת הדברים מן הזוית שנכתבו לא עוזרת לי בכלל לחוש אהדה. כנראה שבאמת "נשים מנוגה וגברים ממאדים"...
[ליצירה]
את השלישי - שיר אהבה עדין ויפה. ממש מרגישים בו נחמה, וחמלה, וליטוף...
יש בשיר הרגשה אביבית למרות תאור החורף, והקצב והפריסה נותנים תחושה מאוד "נושמת"...
השיר השני בעצם נותן רק תיאור של תמונה, כמו מצלמה, (איך קוראים לסגנון הזה באומנות?) ומשאיר לקורא לקשר אותה (או לא) לחוויה משלו. השירים האחרים מתארים אוירה ורגש דרך תמונת הנוף, וזאת כבר רמה אחרת לגמרי של יצירה! רק שבשיר הראשון לא כ"כ אהבתי את הדרמטיות של ה"הרס בלי בוקר", הרטיה על הפצע וכו, אבל לא בגלל שזה לא יפה, אולי בגלל שלי עצמי קצת נמאס מסערות... אולי בגלל שאני הייתי רוצה ללמוד להתפייס בלי לריב קודם...
ואולי בגלל שיש משהו יותר בוגר בלראות את העוצמה ברגעים וברגשות היותר עדינים...
[ליצירה]
כולנו, נראה לי.
אני תמיד מנסה לחשוב שהכיעור חיצוני לי. זה לא אני באמת, זה בא מצד הנפש הבהמית. מצד זוהמה שנדבקת בקליפת הגוף כמו זפת בים לרגליים. ומה אנחנו? טהורים. טובים. מוארים.
[ליצירה]
הדס,
ואני גם לא חושבת שזה מה שצריך. לדעתי, ברגע שאדם מפרסם יצירה שלו באתר, הוא לוקח בחשבון שהוא עשוי לקבל מגוון של תגובות. (לא רק "אהבתי"). ובאמת חבל שכל תגובה ביקורתית "זוכה" פה לתגובת נגד משתלחת.
אני מצידי חושבת ש"ביקורת בונה" יש טעם לתת רק כשבאמת יש סיכוי שהיא תבנה. אם את רואה שה"יוצר" פשוט כותב גרוע - אין מה להצביע בפניו על זה, כי אין שום דבר שהוא יוכל לעשות עם זה. ומאידך, אם הביקורת ניתנת על רקע של "יש פוטנציאל אבל" היא גם מתקבלת אחרת.
תגובות