[ליצירה]
אמונה,אני לא חושבת ש"כואב" זו התחושה העולה מן השיר. אולי פיכחות, עמידה כנה מול המציאות.
ושורה אחת לא הבנתי- "שלא תעיזי להתאהב, זו פעם אחרונה"-באחר,שי,או בך..?
[ליצירה]
סתיו, אני דוגלת בגישה השמרנית ולא עורכת תמונות. זה אומר שהס מלהזכיר לידי פוטושופ, וגם לעולם לא אחתוך תמונה. זה מלאכותי בעיני וגורע מהאומנות..
אשר למיקום השחפים- הוא מכוון. אם את מכירה את חוק השלישים, ניסיתי לשחק איתו קצת ולמקם בין לבין (משהו כמו 1/3 וחצי) כדי שלא יהיה ממש במרכז, אבל גם לא ממש בימין. המיקום הקלאסי,לימין,התחיל לשעמם אותי קצת.
אולי את צודקת בקשר לים-שיש יותר מדי ממנו בתמונה, אבל השאלה היא אם מצלמים מעט גבוה יותר, האם מקבלים את תחושת הסערה?
ואגב, עומר- התמונה אכן אפורה, פשוט כי לא הייתה טיפת שמש בחוץ :-) אם למישהו יש רעיון איך להבהיר תמונות חורף שצולמו בלי אור, אשמח ללמוד.
ו, כמקובל לומר כאן באתר, תודה על התגובות!
[ליצירה]
.
כך גמני מרגישה כשסוקרת עוברי אורח.
והביטויים שלך..מקסימים ממש ("לראות איך העולם
מתקפל כול יום אל תוך עצמו במגע קל, שלא ניתן לראות אם הוא השאיר סימן")
יפה כתבת!
[ליצירה]
מסכימה עם ערוגה (אם הבנתי אותך נכון). יש 2 דרכים לצלם צלליות: או שהדמות חשוכה לחלוטין ואפשר לראות רק קווי מיתאר, או שהדמות מוארת באור רך ואפשר לראות פרטים. בפורטרט כאן השתמשת בשתי השיטות יחד.. זה חדשני, מעניין, ואם לכך התכוונת-אתה יכול להיות מרוצה מהתוצאה.
[ליצירה]
ואני חושבת שדווקא המילים ה"לא מכובדות" היו במקום. מדרשיסטיות וביינישים יקרים, יש גם עולם כזה בחוץ- וספרות אמורה להביע מציאות (כן,כן, גם אם היא לא אידיאלית). אדם שנמצא בתהומות כמו הדמות הזו, בהחלט ישתמש במילה "דפוק" ולא ב"אבוי לי".
ותמי, עשית לי הרגשה של ת"א (האהובה), וגם מעט הכאבת בסוף.
תגובות