רן, הגם אתה בלא מובנים?
נשמע שיר על חוסר חרטה ועמידה נגד א-לוקים..? אבל לא ברור. (מדפיסה, נראה, אולי ייצא להסתכל בחג.)
(אני מניחה ש"כירסם" ו"פיסגת" זה תקין בכתיב מלא, אבל מוזר. לי. לא יודעת.)
[ליצירה]
אוי,
רן, הגם אתה בלא מובנים?
נשמע שיר על חוסר חרטה ועמידה נגד א-לוקים..? אבל לא ברור. (מדפיסה, נראה, אולי ייצא להסתכל בחג.)
(אני מניחה ש"כירסם" ו"פיסגת" זה תקין בכתיב מלא, אבל מוזר. לי. לא יודעת.)
[ליצירה]
---
לחושך, לרע, אין קיום בפני עצמו. במקום שאין בו טוב, אור, יש רע.
אין רע מוחלט, ובכל אחד יש נקודות טובות.
וסבל הרבה פעמים הוא תגובה שלנו למצבים, שאם היתה להם תגובה אחרת לא היה משתנה דבר, מלבד הרגשתינו היותר טובה.
כתבתי את זה בעקבות מאורע מסויים, כדי לחזק את עצמי.
[ליצירה]
---
אלעד, הערך של אי השימוש בקללות הוא מעל הערך של חיפוש ההנאה בקריאה. מצטער, אבל הססאאממק הזה אסור ולא מתאים, ואם אני מתעלם ממנו אני עבד זמן.
[ליצירה]
חמודים!
תגובה קצת ארוכה...
קודם כל תודה. זה פשוט כל-כך התחבר לי.
איכסה נעליים. לא מספיק שהמציאו את הנעליים בשביל לצאת לרחוב בצורה "מכובדת" (ע"פ הקונצנזוס והנורמות שגורמות לצרות אפוקים מזעזעת), המציאו גם עלי בית בשביל להיחנק גם בבית?
אני אישית פשוט נגעל מהצורה שבא החלק האחורי של נעל הבית הולך על העקב.
בעעעעעעעעעעע.
הלאה נעליים.
נני, כשמגיעים הביתה הולכים לאמבטיה ושוטפים. שווה את זה.
מתקרבת, אני אף-פעם לא הבנתי את אוהבי הנעליים.
ינון, זה לא כואב. אני רץ גם כשיש זכויות והכל יפה ונקי.
ליזי, כל עוד מה שאת עושה הוא בסדר, ואין לאלוקים בעיה איתו - סבבה. תתגאי בזה!
[ליצירה]
---
א. למרות שאתה נאבק עם הרוחות, בכל זאת אחיזתך בקרקע חלשה - דלוחה.
ב. הרוח בהתחלה מעלה אותך, אתה מתרומם, אבל אחר-כך אתה בבור.
ג. "ונמאס לך מכל הציטוטים וכל הסיסמאות, מכל הכללים והחוקים והמסגרות, ואתה רוצה פעם אחת לבד, רגע אחד רק אתה. רק אתה, בלי אף אחד שיעיר לך, או רק יביע את דעתו, או יסמוך עליך את ידיו, או יחפש מישהו שיצחיק אותו. להיות נקי, להיות חופשי,
להיות."
הזדהיתי. גם כתבת לי משהו בסגנון.
ד. זה מעלה בי דמעה, ומעלה בי חיוך רחב. זה כל-כך עמוק, כל-כך אמיתי וכל-כך נוגע.
אבל 'הוא' יתאושש מהנפילה הזאת. ועוד איך יתאושש.
תגובות