ובכל פעם מחדש נפלֵאתָ בעיני
בתוך שאון החיים הצופֵף
מצליח תמיד לשזור עצמך
להגדיל שירה
ולהאדירה
ולהתגדל ולהתקדש- -
ומתוך כך כמו מתבקש לראות
אותי בעָניי
מתבדלת בצד
וגם אז רוחות החול צולפות בגבי
ואני מסוככת עלי ועל
האור הבָּלוּם- -
אודיה (פיצקית)
-
וּפַעַם כְּשֶׁהַכֹּל יִהְיֶה יוֹתֵר פָּשׁוּט / אֲפִלּוּ הַמִּלָה / אוֹמַר לָךְ מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא נִרְאֶה חָשׁוּב / אֲבָל נִשְׁמַע נִפְלָא
(שלמה ארצי)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] *. מצמרר. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון נחמד. לדעתי העימוד מיותר וכן סימני הפיסוק, אפשר גם בלי, זה אפילו יותר חזק לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] - בכלל לא ראיתי את הכותרת, (למען האמת, ראיתי 'מנחם' ליד- ולחצתי..:*)) ואחרי שקראתי את השיר הרחתי תל אביב. יש לך את זה בלהעביר לנו בדיוק מופלא. [ליצירה]
- [ליצירה] - לפעמים צריך לזעזע. עשית את זה חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] גב' צורכת שטרודל שטרודל שטרודל, זה שיר מוכר, אז במקרה את לא מכירה אותו. הכותרת רומזת רמז ברור מאוד. (ואני לא מהמצדדים בכותרת הזו, אבל כך זה. הבעיה בכותרת היא לא חוסר הזיהוי שלה. רוב האנשים מכירים את "זה היה סיפור של חורף, לא יותר". קלאסיקה ישראלית.) [ליצירה]
- [ליצירה] רן, נאו איי אנדרסטנד. ואני לוידת למה יש לי לחלוחית בזווית עיני.. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. . [ליצירה]
- [ליצירה] - כן.. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] - מצטרפת לחוסר ההבנה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני שומעת את הניגון. :) (מין ביטוי נוסטלגי שכזה.) מתחשק לי להתנתק רגשית ולנתח את השיר הזה, לומר שהוא מזכיר לי את ברכת לבנה עם הפסוקים שנאמרים ישר והפוך, כמו "לַעֲבוֹר אֶת אוֹתוֹ מֶרְחָק אֱלֹהִי לְבַד" והיפוכו שבסוף השיר. אסוסיאציה גלקטית שבהחלט מביאה בכנפיה קרירות חללית של חושך של לבד של הרהורים קיומיים ליליים. ועוד מילים, אבל עכשיו אלך לומר סליחות. [ליצירה]
תגובות