ובכל פעם מחדש נפלֵאתָ בעיני
בתוך שאון החיים הצופֵף
מצליח תמיד לשזור עצמך
להגדיל שירה
ולהאדירה
ולהתגדל ולהתקדש- -
ומתוך כך כמו מתבקש לראות
אותי בעָניי
מתבדלת בצד
וגם אז רוחות החול צולפות בגבי
ואני מסוככת עלי ועל
האור הבָּלוּם- -
אודיה (פיצקית)
-
וּפַעַם כְּשֶׁהַכֹּל יִהְיֶה יוֹתֵר פָּשׁוּט / אֲפִלּוּ הַמִּלָה / אוֹמַר לָךְ מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא נִרְאֶה חָשׁוּב / אֲבָל נִשְׁמַע נִפְלָא
(שלמה ארצי)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גדול גדול גדול!!! אני מתה עליך! ואולי * כתב את מה שהוא כתב כי זה נוגע לו בנק' רגישה. אף פעם אי אפשר לדעת. [ליצירה]
- [ליצירה] - וואו... ממש אהבתי!! מובע טוב וכל כך מדויק. [ליצירה]
- [ליצירה] - נשמטה נשמתך. נשמטו מילים מפי. [ליצירה]
- [ליצירה] מינימליסטי משהו. יפה לראות את הטבע בראיה מכאנית קמעה. [ליצירה]
- [ליצירה] רן, נאו איי אנדרסטנד. ואני לוידת למה יש לי לחלוחית בזווית עיני.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מקסים, כתוב ומתנגן נפלא, בנוי לתלפיות. טוב לקרוא שוב, מנחם. [ליצירה]
- [ליצירה] - :) כמה חיוכים נוגים אני מפזרת פה... [ליצירה]
- [ליצירה] זה.. זה מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת על הגועל, אבל נדמלי שהסברתי לך פעם, כשרואים כ"כ הרבה רישומים כל הזמן, נשחקים. מה לעשות. ככה זה, אתה אחד מאינסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] להחיל מן הפנים אל החוץ זה הכי, אחותי. (וזה באהבה, לאור ליל שבועות ולאור בכלל): ----- הִלכנו לנו וחלקנו את יופיים של הגברים בתנ"ך: יונתן יפה כמו בלונדיני אבשלום שחום ומתולתל ועם מצח קשה יותם חיוור עם עיניים גדולות לדוד ויעקב שוקיים שריריות ליוסף עיניים חתוליות ובורקות ליונה ואלישע ידיים ארוכות ולבנות והכי כיף עם בעז שאפשר לראות אותו מציץ עלינו מבין חרכי השיבולים מבט בַּהיר שיעור צרוב וזיפים ידיים משורגות אדמה שזופות וחמות עוקב אחרינו שחוּחַ ועיקש ופתאום יוצא מולנו מלוא קומתו, אנחנו מצחקקות (מבט רציני וגם נבוך יש לו בעיניים) נו, אתה צודק, הגזמנו קצת. [ליצירה]
תגובות