ובכל פעם מחדש נפלֵאתָ בעיני
בתוך שאון החיים הצופֵף
מצליח תמיד לשזור עצמך
להגדיל שירה
ולהאדירה
ולהתגדל ולהתקדש- -
ומתוך כך כמו מתבקש לראות
אותי בעָניי
מתבדלת בצד
וגם אז רוחות החול צולפות בגבי
ואני מסוככת עלי ועל
האור הבָּלוּם- -
[ליצירה]
זה שיר נעים שכתוב טוב.
לקראת הסוף אתה מאכיל את הקורא בכפית יתר-על-המידה, לדעתי. ("יערות הדרש" למשל.)
יש מקום לליטוש,
אבל אין זה לגנותו של השיר כפי שהוא, פשוט ויומיומי ומנוסח היטב.
תגובות