ובכל פעם מחדש נפלֵאתָ בעיני
בתוך שאון החיים הצופֵף
מצליח תמיד לשזור עצמך
להגדיל שירה
ולהאדירה
ולהתגדל ולהתקדש- -
ומתוך כך כמו מתבקש לראות
אותי בעָניי
מתבדלת בצד
וגם אז רוחות החול צולפות בגבי
ואני מסוככת עלי ועל
האור הבָּלוּם- -
אודיה (פיצקית)
-
וּפַעַם כְּשֶׁהַכֹּל יִהְיֶה יוֹתֵר פָּשׁוּט / אֲפִלּוּ הַמִּלָה / אוֹמַר לָךְ מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא נִרְאֶה חָשׁוּב / אֲבָל נִשְׁמַע נִפְלָא
(שלמה ארצי)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני לא מאמינה! היה כנראה איזשהו דפקט ב-ו' החיבור, כי כולן חסרות! קבלו את התנצלותי הכנה. הנה זה ערוך מחדש. [ליצירה]
- [ליצירה] יואו, איך את כותבת... נותרתי המומה וחסרת מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] - פששששששש. אין מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין. איזו הצלחה מזהירה, לצייר כך תמונה וארומה במדוייק. [ליצירה]
- [ליצירה] אסוסיאציה. "...שוב פעם אחת היו עולין לירושלים, כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים, התחילו הן בוכין ור"ע מצחק. אמרו לו: מפני מה אתה מצחק? אמר להם: מפני מה אתם בוכים? אמרו לו, מקום שכתוב בו: והזר הקרב יומת ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה? אמר להן: לכך אני מצחק, דכתיב: ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו, וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני! אלא, תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה, באוריה כתיב: לכן בגללכם ציון שדה תחרש [וגו',] בזכריה כתיב: עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם, עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה - הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה - בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת. בלשון הזה אמרו לו: עקיבא, ניחמתנו! עקיבא, ניחמתנו...." -אהבתי...- [ליצירה]
- [ליצירה] - נהדר. בקרוב אצלי, אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] -וואו- יפה מאוד, אך מעבר לכך- מעניין. קראת לשיר 'להתעורר', שזה בדיוק ההפך מההרגשה שלי כשקראתי אותו. בכל מקרה, אהפתי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] - חזר=חזק* [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים בעיקר הקומפוזיציה, אבל שני דברים מפריעים לי ואני לא מבינה: 1. מה זה הג'יפה הפיצית הזו בצד שמאל יחסית-למעלה? 2. מה פשר הכותרת? התאמצתי מעט ולא הבנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה מוכשר. ללא ספק. כמה זמן לקח כל העסק? [ליצירה]
תגובות