למדני לקבוע עיתים אל הזמן
כמו אותה לטאה הלואטת לסלע
על מה שהיה וחלף ונטמן
במרחב שבין מטה ומעלה.
(בית-הכנסת בסוסיא העתיקה, ז' סיוון ה'תשס"ד)
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי מאד נגע לי... [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד אולי זה לא קשור אבל זה הזכיר לי קטע משיר מאוד אהוב עליי של לאה גולדברג : "...לבל יהי יומי עליי כתמול שלשום לבל יהי עליי יומי הרגל" אם ואולי נשים יותר על מה שהיה יהיה ועכשיו אולי לעולם לא נרגיש מורגלים לחיים. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] למה? (לא משנה. שאלה מוזרה, כשחושבים על זה.) למדני לתחום את העיתים, אליל הזמן כמו אותה צפרדע הקופצת מאבן לאבן בלי לפתוח שום קופסה טמונה לחלוף הלאה לשכוח את התמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש לאה גולדברגי. וזאת המחמאה הכי גדולה (כמעט) שאני יכולה לתת. [ליצירה]
- [ליצירה] --- חיבבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- שירה היא סובייקטיבית, אבל צריכה להיות מדויקת, לתאים למה שרצית לראות לפני הכתיבה, שלא יהיה פער. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה מאוד יפה אני אוהב יצירות עם נקודות אופטימיות, ומאחל ליאיר שבסופו של דבר התסכול לא יישן איתו יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה תודה תודה. שירה בערוגה - גבנ"צ? [ליצירה]
- [ליצירה] עדידה... אני מאמין שכן. אופטימי. ושהדברים האלו יביאו את הגאולה. יודעת מה, חשבתי היום על שינוי לזה. אני כבר עושה אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] --- כתית וצפם מרחבים יציפה היו לא מובנים. [ליצירה]
- [ליצירה] -- אז מה התהליך שעובר על הדובר בשיר? הוא נע מחוסר הסכמה לתופעה להבנה שהתופעה היא אהבה, ואולי חזרה בו מעמדותיו הקודמות (ה'עדיין') מרמז על כך. ייתכן שכוונת המחבר לא היתה לדבר על הומוסקסואליות, אבל הדבר נראה באופן מאוד ברור. עכשיו, באמת יכול להיות שהיתה שם אהבה, אף-אחד לא אומר שלא - אבל זה אסור. ובתהליך הזה, שנע מחוסר הסכמה להבנה, אין שום-דבר טוב, אין שום-דבר מפרה. טעות גדולה. וילדה בין זמנים, הדחייה של ההומוסקוסאליות לא נובעת מסיבות אגואיסטיות (זה מגעיל) אלא מציווי תורני. גם שחיטה זה דבר מגעיל. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד אמיתי וחזק, לדעתי "גלה כי הנסתר אינו תעתוע" - את זה אהבתי במיוחד. רק שנראה לי שעדיף היה, כמו בכל השיר, לחרוז משהו ל'רואה כעת הקמילה'. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אמ...... אני מאוד משתדל. אני חושב שההשפעה של חשיבת ה'מה יגידו' עלינו היא גדולה מדי, והרבה חיינו מותווה בגלל דברים חיצוניים לנו ולא מתוכנו. אבל מהבחינה המעשית, אני לא 100% עושה דברים לא בגלל החברה. חבר שלי אומר ש-95%... כתבתי את זה בלשון עתיד. זה גם אומר משהו (מהרהר). [ליצירה]
- [ליצירה] --- מאוד מאוד אהבתי. הסיפור קולח, זורם ומרגש. נסיונות ההתחברות, ההשתתפות, השרשרת האינסופית של אנשים ואהבה. וההסתכלות על האנשים באוטובוס ובשטיבלך, ממש הזכירה לי את עצמי. [ליצירה]
תגובות