למדני לקבוע עיתים אל הזמן
כמו אותה לטאה הלואטת לסלע
על מה שהיה וחלף ונטמן
במרחב שבין מטה ומעלה.
(בית-הכנסת בסוסיא העתיקה, ז' סיוון ה'תשס"ד)
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי מאד נגע לי... [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד אולי זה לא קשור אבל זה הזכיר לי קטע משיר מאוד אהוב עליי של לאה גולדברג : "...לבל יהי יומי עליי כתמול שלשום לבל יהי עליי יומי הרגל" אם ואולי נשים יותר על מה שהיה יהיה ועכשיו אולי לעולם לא נרגיש מורגלים לחיים. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] למה? (לא משנה. שאלה מוזרה, כשחושבים על זה.) למדני לתחום את העיתים, אליל הזמן כמו אותה צפרדע הקופצת מאבן לאבן בלי לפתוח שום קופסה טמונה לחלוף הלאה לשכוח את התמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש לאה גולדברגי. וזאת המחמאה הכי גדולה (כמעט) שאני יכולה לתת. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! זה הזכיר לי קצת את שרה מ"ארבע אמהות" של שפרה הורן שהיתה מכינה מי-ורדים שכולם היו אוהבים. יש בסיפורים שלך הרבה דברים שמראים על האינטרקציה בחברה, איך דברים נוצרים, ואתה יוצר כל מיני ניגודים מרשימים. בסיפור הזה יש העברת מורשת. אם להתעמק - קלרה למדה שיש דברים שהיא לא צריכה לנצור בלבה כי היא לא תמיד תהיה, אלא להעביר לדור הבא. ובתיאבון עם המיספאן הזה! [ליצירה]
- [ליצירה] הסגנון הוא של שיר-בדיחה, קליל שכזה אבל יש בזה הרבה עומק. מאוד אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה לכם, אנשים.. איזה כיף זה שיצירה שלך זוכה לעדנה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- .... [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה טוב זה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה דווקא כן לגיטימי ומובן. (ונכון) [ליצירה]
- [ליצירה] --- יפה, טל! ילדה, זו אכן מרכתבו של השר. יש משם נוף מדהים של מדבר יהודה, וכל הזמן זווגת מצטלמים שם. כתבתי את זה מזמן, אבל רק ביום ראשון אימתי את הפרטים כשביררתי אותם שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ה'תכסי גם את המרפק' הפך את הצניעות למין מוסכמה חברתית, חיצונית, שמשטיחה רצונות אחרים. העיקר ליידי, שתשבי בצד ותהיי צנועה. ההכנסה של המרפק פוגעת, לדעתי, באמירה של המונולוג. מי זה בעלה של הרב נעמי שפירא? מסופר על הבעל שם-טוב שהקפיד להתפלל במקום שבו התפללו גם נשים. מנגד, על הגר"א מסופר שכשנשארו אבנים לאחר בנייית בית-הכנסת, הורה לסתום באמצעותן את עזרת נשים. מותר לבחור את הגישה הנראית לנו, ודי ברור מה היא.. טל רעות - ופעם לגברים לא היה המוסר הטבעי הזה, ולכן היו צריכים את הלימוד? הלימוד מהווה רק צורך פונקציונאלי למען עידון? ביום-כיפור בפתח תקווה הבנות רקדו, אם אני זוכר טוב. גם בפולין, בטמפל. התפללנו גם מנחה באותו חדר עם בנות אולפנא, הבנים מקדימה והבנות מאחורי התיבה (זה היה בשעת הדחק). נשים אכן היו די בורות, נראה לי, במציאות שלא איפשרה להן להתפתל ולא היו בה כלים שנועדו להקל על החיים של עקרת-הבית. היה שיעבוד גדול מאוד לבית. יאיר - אם היא דמות תורנית היא לא צריכה תואר להתהדר בו? מה האמירה הזו בדיוק? מהיכן היא נובעת? אישית - אני לא אוהב היפרדות של נשים ממעמד התפילה והקמת מעמד שכולו על טהרת הנשיות. [ליצירה]
- [ליצירה] --- דווקא את זה אהבתי, בהסתייגות. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה נוגע, אין ספק שזה נוגע בלב. במיוחד עם המחשבות על החופה שהיתה להלוויה. (אבל לי אישית קצת קשה עם המסר הלוחמני, שיכול לנבוע בסערת רגשות ולהוביל למקומות לא טובים, כמו קריאת 'מוות לערבים, שישו להם גם פיגועים') [ליצירה]
תגובות