ניסיתי לתאר
אהבה
ויצא לי תיאור
דמותך.
לובן
צווארך בוסר
שפתייך רוך
שערך סומק
לחייך הבל
פיך לחישת
קולך ריח
פעימות ליבך.
הניצוץ שבעינייך
צלצול צחוקך
עדינותן של ידייך
ויופי חיוכך,
אלת האהבה...
הרגשתי שחיתוך השורות ו"הדבקת" מילה לזו שאחריה- במקום לזו שלפניה- כפי שהיה ראוי, נותנת עוד איזה ערך מוסף, או- עניין לשיר...
משחקי מילים וביטויים, נטישת המסגרת הנוקשה של הכתיבה...
אבל- קטונתי!!!
[ליצירה]
הרגשתי שחיתוך השורות ו"הדבקת" מילה לזו שאחריה- במקום לזו שלפניה- כפי שהיה ראוי, נותנת עוד איזה ערך מוסף, או- עניין לשיר...
משחקי מילים וביטויים, נטישת המסגרת הנוקשה של הכתיבה...
אבל- קטונתי!!!
[ליצירה]
מלודי- אני חולקת עלייך, שורות הסיום משאירות את הקורא, או לכל הפחות- השאירו אותי, עם הרשה של- שלוש נקודות, של תחושה עמומה של הרגש שהיה אמור להתעורר. בעיני הן במקומם ולבעדיהן היצירה תהיה חסרה משהו...
[ליצירה]
אני לא חושבת שאנשים כותבים בהתאם למה שאחרים אוהבים לקרוא, אולי זה הפוך ואנשים אוהבים לקרוא, מה שאחרים כותבים. והם מזדהים, כואבים את אותו כאב ולעיתים (אם היוצר מוכשר ובן מזל), רק לפעמים, מעריכים גם את צורת הכתיבה ואת העובדה כי מדובר בכשרון אמיתי- ראוי לציון ועידוד.
עם זאת, זה נכון כי יש מספר יצירות שמלציות המעוררות תגובות מתבקשות, אינן מחדשות ואינן מפתיעות, לשום כיוון. ועדיין, כנראה שיוצרם הרגיש, כי הן ראויות להשמע והוקל עליו והוטב לו, מעצם כתיבתם ושיתוף אחרים בהן.
דבריך מנוסחים יפה ומעלים חיוך.
המון אושר!
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
תגובות