ניסיתי לתאר
אהבה
ויצא לי תיאור
דמותך.
לובן
צווארך בוסר
שפתייך רוך
שערך סומק
לחייך הבל
פיך לחישת
קולך ריח
פעימות ליבך.
הניצוץ שבעינייך
צלצול צחוקך
עדינותן של ידייך
ויופי חיוכך,
אלת האהבה...
הרגשתי שחיתוך השורות ו"הדבקת" מילה לזו שאחריה- במקום לזו שלפניה- כפי שהיה ראוי, נותנת עוד איזה ערך מוסף, או- עניין לשיר...
משחקי מילים וביטויים, נטישת המסגרת הנוקשה של הכתיבה...
אבל- קטונתי!!!
[ליצירה]
הרגשתי שחיתוך השורות ו"הדבקת" מילה לזו שאחריה- במקום לזו שלפניה- כפי שהיה ראוי, נותנת עוד איזה ערך מוסף, או- עניין לשיר...
משחקי מילים וביטויים, נטישת המסגרת הנוקשה של הכתיבה...
אבל- קטונתי!!!
[ליצירה]
אכן זה מצויין, יש בעיה בשורות אלו:
"כאשר הירח מלא.
והאוהבים יורדים לכרמים
גם אני ירדתי עמם"
נקודה- ואז ו' החיבור והשורה השלישית, משהו לא מתחבר...
אולי כאשר הירח מלא
האוהבים יורדים לכרמים
וכמוהם- ירדתי גם אני/ואיתם ירדתי גם אני וכיוב"
[ליצירה]
משפט נכון, אבל חסר פואנטה ועומק המתבקש במשט אחד המתיימר להיות יצירה בפני עצמו.
לגופו של עניין, יש דברים כואבים מחרטה ואולי נובעים ממנה- פיספוס למשל, אבל למה לדכא?
שתמיד תהיי בשמחה :)
[ליצירה]
זה כ"כ יפה ועצוב, נוגע, כואב ורגיש...
אין עליך- רסיס, פשוט אין.
אגב, ברוח זו- יצא סרט - שמש צלולה ביום בהיר (או שלא זה השם, לא זוכרת, זה עם ג'ים קרי וקייט וינסלט, והיצירה הזו הזכירה לי את הסרט...)
תגובות