ודיברנו על תנועות.
וניתחנו שפת-גוף.
וסיפרו על רגליים שאומרות אומץ,
ולימדו על ידיים מקרבות,
ואני יושבת פה, לבד, אחרי הכל,
מנתחת כל מילה.
כל תנועה, כל הברה,
את שפת הגוף שלך,
ומי ילמד אותי
את שפת-הגוף של
האהבה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נחמד בהחלט. הקטע של התהילים באוטו... מוכר, אין מה לומר (: [ליצירה]
- [ליצירה] .. אהבתי את התיאור בהתחלה, יאמי! [סאדיסטית שכמותי.] -- סתם, לא. אבל יפה ההליכה אל עבר הגורל שהיא החליטה שהוא יהיה כזה. יכלה לומר, אני לא אשמה, החיים אשמים. יכלה לעשות הרבה דברים. [ליצירה]
- [ליצירה] נו, פלך. יא פלכית אחת, זה נשמע כמו קריאה בתורה. טוב, מניחה שזה באמת מדבר על משהו בסגנון. ד"ש וכאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] כסילה שכמותי, ולא אדע מי ומי השטים. (שרה?) *. [ליצירה]
- [ליצירה] רן, זה מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי זכות וכו'. [ליצירה]
- [ליצירה] לשרון, קודם כל, תודה (: תמיד אומרים שהשניים השלמים נהפכים לאחד שלם וגדול, בזה אני מטילה ספק. זה לא הגיוני, כי אם כך, למה לו, לאחד הזה, להתפרק, להישבר, להשאיר צלקת. אבל בעצם, כל העולם הזה לא הגיוני. אז לא משנה. תודה. ושבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] אה? הגאון דיבר אליי!! [ליצירה]
- [ליצירה] . (צריכה עוד לחשוב על זה. יפה. שבת שלום.) [ליצירה]
- [ליצירה] **. שיר שיוצר תחושת הזדהות עמוקה. הרגשות שמוכרים לכל אחד - השליטה, לאבד שליטה=לאהוב, החולשה שבשחרור הרגש.. אני חזקה - אף אחד לא משפיע עליי, לא שולט עליי. המילים שלך. יש איזה שיר שמדבר על זה, של ויטני יוסטון, And so you know the way it feels to cry The way that I cried when you broke my world in two And baby I learnt the way to break a heart I learnt from the best I learnt from you סתם, הזכיר לי. [ליצירה]
תגובות