עלמה הלַמַתני
על מה בלמתני?
שלמה לו שמעתני
אשפוך נא שיחי
תמה! לא רימתני
העל הרימתני
מיירוא פרמתני
ממער הגיחי
יופיך הדהימני
דמותך הדמני
הדום לא דימני
אדמת אדמוני
הלא יהללו
עוללים לא מוללו
עם כל זאת הללו
אעש גם אני
תגובות
אהבתי את המשחק של המילים אפשר לשמוע את הצלילים... יפה
פרח בר.
[ליצירה]
עד כמה שאני מבין, זה בכלל לא קשור לעינים.
פשוט המשפט שאותו פלוני אמר פגע בנקודה רגישה והוציא מעל לפני השטח את התחושה שהיתה קיימת בה מכבר, דהיינו הרחוק מהקב"ה...
" לב נשבר ונדכה, אלוקים, לא תיבזה..."
המזדהה אתך (הכותבת),
רדף
[ליצירה]
פיוט (קינה? סליחה-פזמון?) מדהים ביותר וכתוב במיטב המסורת האשכנזית-ארצישראלית
רואים גם שהפיוט מתוכנן הייטב - כל בית ובית (למעט הסיום) בנוי על פי מודל רעיוני זהה ומתפתח.
מזכיר את "אלא אזכרה"
כמו כך, ישר כוח על עושר האסוציאציה מן המקורות
אני מאד שמח שיש הכותבים בסגנון זה על אף הקושי המרובה
כנראה הפי"אלא אזכרה"
אך רצוני להעיר דבר מה
א. הקישורים למקורות באמצעות מספרים מעיקים ביותר על הקריאה ונותנים ליצירה גוון של הוצאה מדעית של פיוט עתיק (להשלמת התמונה אפשר להוסיף חילופי גרסאות)
די לחכימה ברמיזה - זהו הכלל שעל פיו נכתבו כל היצירות מסוג זה
ב. במסורת הפייטנית העברית לא מספיק שההברה האחרונה בשתי מלים תהיה זהה על מנת ליצור חרוז "לא תחרוז שור אם חמור
את השור קח למישור והחמור-להר המור(לשבי לאילת ולמצפה)"
כתב אבן עזרא
הילכך: "קודשיי"(בית ראשון) אולי כדי להחליף ב"תחנוני"
"רשע" (בית שני) ב"רע"
הבית השלישי כנראה נוסף על ידי פייטן מאוחר (סבוראי?)
"אברהם" (בית רביעי) מתבקש "אברם"
איך "לאבד" מתחרז אם כל השאר (אא"כ מנקדים את הבית בפתח)
וכו, וכו,
אעפ"כ , הפיוט סוחף , דרמטי ומזעזע עד עמקי הנשמה- המשך כך
[ליצירה]
תגובות