עלמה הלַמַתני
על מה בלמתני?
שלמה לו שמעתני
אשפוך נא שיחי
תמה! לא רימתני
העל הרימתני
מיירוא פרמתני
ממער הגיחי
יופיך הדהימני
דמותך הדמני
הדום לא דימני
אדמת אדמוני
הלא יהללו
עוללים לא מוללו
עם כל זאת הללו
אעש גם אני
תגובות
אהבתי את המשחק של המילים אפשר לשמוע את הצלילים... יפה
פרח בר.
[ליצירה]
מתנצל על אי דיוק בלשון.
"רבדים של המציאות שאיננו יודעים" הוא גם, כמובן , אבסטרקציה לתופעות טבע שאין אנו יכולים להסביר.
העולם שלפי הגדרתו הוא כל מה שמושג על ידינו, הוא לפי"ז גם פרי(!) השגתנו.
אלא שפה נכנסת הפילוסופיה הקיומית שלי:
כשאדם תופס דברים בחוש, זוהי, לדעתי, ידעה בלתי אמצעית ! ("ידיעת האדם את עצמו" בפאראפראזה מהרמב"ם - "ידיעת האל את עצמו")
וגם אפשר לקרוא לה ידיעה מהותית (ואני יודע שאני חולק על קאנט - אלא שההגדרה שלי למהות, שונה)
ואילו כשתופסם בשכל ( שרק מסביר את היחס הלוגי ביניהם - ואני רואה בסבה-תוצאה יחס לוגי
משום שהזמן הוא אמצעי אנושי להסדרת מאורעות - לפי שפינוזה)
השכל הוא "מסך" המפריד בינינו לבין עצמנו (לבין אלוקים) משום שכל מהותו יצירת מושגים שאינם קיימים בחוש .
וזהו שורש המרי והע"ז. (המרי בחוקי הטבע + ההלבשה של מושגים "נצחיים" על דברים חולפים)
אלא שאין אנו יכולים להפטר ממנו מתוקף היותנו אנשים (ולדעתי במובן הזה האדם הוא נזר הבריאה - שמייצג את הרוע בעולם - שהעולם בא לתקן) וכל מה שאנו יכולים לעשות הוא לזקק עד אינסוף את מושגינו (עד אינסוף משום שהזיקוק נעשה ע"י פירוק כל צמד של הנחה - מסקנה לאינספור צמדים כאלו : תיזה אנטיתיזה סיננתיזה) וע"י כך להתקרב לאידיאל הטיבעיות ההתנהגותית
(ולדעתי חוקי התורה הלא-פולחניים הם הם חוקי הטבע או לפחות נועדו למזער את הזקי הציביליזציה)
וראה שירי "הגירוש מגן העדן" והחלק השלישי במאמר שלפניך.
שלך,
רדף
[ליצירה]
תגובות