הוא מאבאב לי
את הסתיו
הוא לא אוהב את בקשתי
לידום
לנשור
הוא רוצה שאהיה לבוש
לקראת החורף
נ ז
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני מצד אחד מקנא בתמימותו של האיש הזה, ומצד שני אני לא יכול לסבול אותו. בא לי לקחת סיכה ענקית ולפוצץ לו את הבועה, אבל מצד שני גם יש לי מן סוג של חלום לחיות בתוך בועה כזו בעצמי. בעצם לא. לא יודע. בלאגן. בכל אופן, אם אתה לא רוצה שאנשים יחוו, יתרגשו ויחושו את הכתיבה שלך אז למה אתה כותב סיפור? תפרסם תזה על - "דוסים בגיל שלושים וסוגיות בטהרת המשפחה". ולא עשית זאת. [ליצירה]
- [ליצירה] ה' ישמור את הקטנים האלה. חזק וכואב מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. חכם, נעים, תמים, כנה ועוד ועוד ("עוד" אחד מהשניים הנ"ל ממשיך את המחמאות וה"עוד" השני ממשיך מתוך הכיף שצץ בקריאת השיר ודורש עוד יצירות כאלה!) תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה על התגובות! ותודה לגוד על הישירות! שבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] לא אין פה עוד קוראים... דיי הזוי. שיר יפה, מהבית השני זה השיר שהוא כותב לה? [ליצירה]
- [ליצירה] הגעתי באקראי וזכיתי! :) השיר יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] ייתכן שאתה מתאר פה את אורחותיו של יצאן...? מצטער פשוט ה"יצאתי", ה"נשכר", הבר, הטעם המר, הבחורה וכביכול המחיקה של שביב התקווה ל"עתיד חדש" והפיכתך ל"בחור חדש" לפי הביקוש... על כגון זה נאמר: "אדם מפרשן שיר, והמשורר - מתהפך בקברו" [ליצירה]
- [ליצירה] אבל עם כל זה שהשמש היא פצצת מימן, השגרתיות בה קצת גורמת לקסם להתפוגג. לא ביקשתי מהשמש להיות ירח (למרות שכשאני חושב על זה עכשיו זה קצת מה שאומרת הכותרת) אלא רציתי שתלמד ממנו קצת, תקח ממנו משהו. הירח כבר למד ממנה ולקח את האור. המצב הזה של השמש הוא כ"כ לא אנושי ואולי צריך לומר שהוא עליון. לכן בהמון מקומות מופיעה השמש כמשל לשכל (הקבוע, החד, הקר, המפוקס...) והירח כמשל לנפש (המתרוצצת, משתלמת, מתחסרת, נעלמת...) והרצון שלי זה לגרום למהויות של שניהם להתקרב. ושתי ההערות במקום. אני אתקן את הטעות. וגם אני שאלתי את עצמי בקשר למבנה, אני צריך לחשוב על זה. תודה רבה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] אני דוקא חושב שחוץ מכמה מושגים בודדים (שנראה שנועדו בכדי ליצור אווירה מהירה ומבלבלת) אפשר לקבל משמעות נוספת מכל שורה בשיר. ושוב - אהבתי. בהצלחה בהמשך פה! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן... תודה על התגובה! [ליצירה]
