הסוגריים קצת הפריעו לי..
אולי כדאי לחשוב על דרך לכתוב את (נוסע בקברו) בלי הסוגריים לשם הזרימה..
(ובדיוק קראתי לא מזמן על ענבל פרלמוטר סולנית המכשופות שמצאה כך את קברה..)
[ליצירה]
רעיון חזק!
הסוגריים קצת הפריעו לי..
אולי כדאי לחשוב על דרך לכתוב את (נוסע בקברו) בלי הסוגריים לשם הזרימה..
(ובדיוק קראתי לא מזמן על ענבל פרלמוטר סולנית המכשופות שמצאה כך את קברה..)
[ליצירה]
אבל עם כל זה שהשמש היא פצצת מימן, השגרתיות בה קצת גורמת לקסם להתפוגג. לא ביקשתי מהשמש להיות ירח (למרות שכשאני חושב על זה עכשיו זה קצת מה שאומרת הכותרת) אלא רציתי שתלמד ממנו קצת, תקח ממנו משהו. הירח כבר למד ממנה ולקח את האור. המצב הזה של השמש הוא כ"כ לא אנושי ואולי צריך לומר שהוא עליון. לכן בהמון מקומות מופיעה השמש כמשל לשכל (הקבוע, החד, הקר, המפוקס...) והירח כמשל לנפש (המתרוצצת, משתלמת, מתחסרת, נעלמת...) והרצון שלי זה לגרום למהויות של שניהם להתקרב.
ושתי ההערות במקום. אני אתקן את הטעות. וגם אני שאלתי את עצמי בקשר למבנה, אני צריך לחשוב על זה.
תודה רבה לך!
[ליצירה]
הגעתי לשיר הזה במקרה ואני ממש שמח על כך! מחשבה מיוחדת מאוד, מחשבה מחייה. ויש משהו בכתיבה שהכניס אותי למן טראנס כזה בממדים של זמן. שיר שהוא חוויה שלמה. תודה לך.
[ליצירה]
ליאורה התאווה בעוצמתה, כפי שהיא מוצגת בקטע, יכולה לצוץ אצל כל אדם בחולשה שונה. ויש קלפטומנים (אנשים עם אובססיה לגניבה) שמן הסתם יחתמו על הקטע הזה.
כל האיזכורים של הנחש בילבלו גם אותי, אבל זהו לא החטא שלי או שלך, וכן גם לא הנחש שלי או שלך. ומה שהבנתי מתגובתו זה שהוא ניסה ליצור את התובנה הזו בדיוק - "המטרה של הסיומת היתה לגרום לקורא לחשוב, ולהבהיר שכל הסיפור היה על חטא שהוא לא דמיין בדעתו."
ואילה - הוא כתב שכל מי שקרא את הקטע מזהה פה חטא "שונה מקצה לקצה". אז לא הבנתי את תגובתך.
חזקי, חזרתי לקטע כי רציתי להבין אותו קצת יותר טוב, אני לא בטוח לגמרי שלזה התכוונת אבל הקטע המחיש לי נקודה מעניינת. תודה!
תגובות