נפגשנו לקפה של בוקר,
בינות לעצי הדובדבן.
לבשת את שימלתך הפרחונית,
אני לבשתי לבן.
עם ליטוף הרוח,
ליטפתי אותך גם אני
חיוכך מציץ-צחור כשלג,
כשראשך מתרפק בחזי.
לחשנו את הנצח,
ידענו עד אין סוף
יד ביד לבטח
טיילנו על החוף.
וסוף.
[ליצירה]
איזה יופי, איזו עדינות, כמה רגישות, נועם ותוכן. שמעתי את החליל, את התנים וציוץ הציפורים, ראיתי את הכוכב המנצנץ, הרגשתי את האדמה הלחה ואהבתי...
[ליצירה]
כירושלמית גאה, רק אוסיף ואומר, שמה שעוד מייחד את עיר הבירה, עיר הקודש, מעבר לאור והנופים הקסומים, הרגשת הקדושה והרחובות המיוחדים, זה האוויר,- הוא פשוט אחר! כן, כן, באמת!!! זה לא יאמן ההבדלים.
אוויר הרי ירושלים צלול יותר מיין...
[ליצירה]
ליטל- א: דרוש הגהה, יש המון שגיאות כתיב וחילופי אותיות.
ב: לא הייתי מגדירה זאת כשיר, אולי "קטע"....
ג: יש כאן כמה שורות עם פוטנציאל טוב לפיתוח יצירות, למשל
"מעליי רק כוכבים ,
מרחוק אפילו הם נראים שחורים."
תקחי את המשפטים נטולי הבאנאליות ותבני עליהם את מגדלי הרגש.
מקווה שאור החג מעממם קצת את קדרות העצב....
רק טוב!
איה :)
תגובות