עייפות משתלטת
קוראת לחדילה
קורעת חתיכה
מנפשי
נוברת
ועוכרת
את כל האמת ש
אולי פעם
היתה בי
אם ביטוי
כוחני
חיצוני
גס ודורס ומחוספס
מעלים ומחניק
נח לו
ולי
שלא בא לעולם
ויאוש מהוצאת הכח אל הפועל מרדים את כולי
[ליצירה]
תודה רבה ששיתפת
ולו בשביל זה היה שווה לפתוח ניק, שאוכל להעלות בו את הקטע הזה.
------
לי באופן אישי קצת קשה לקרוא ולהתחבר לזה עכשיו. זה בא ממקומות שונים כל כך.
ואולי זה מרוב אטימות, אבל עכשיו זה נראה לי סתם - מהשלב של לפני.
שנזכה להרבות אהבה ויראה.
ושוב תודה.
[ליצירה]
באמת מעולה.
יצירה יפה, קולחת ואיכותית.
אך, אם יורשה לי, שתי הפסקאות האחרונות יכלו להיות יותר טובות.
וגם מצד האמת - אין מפה הוכחה מהותית לאמונה. שכן כל אדם בעתות משבר נתלה בדברים לא כל כך רציונאלים. אמונות טפלות ותפלות וכאלה, כשאין שום מוצא הוא משהו אחר להתלות בו.
אבל באמת, מצד הטבעיות הישראלית, יש בזה בכל זאת משהו אמיתי, שלא כמו מאמצי שווא בתיפלוּת.
הייתי מצפה בסוף לתובנה טיפה יותר מעמיקה, אם כי, כאמור, גם ככה זה יופי.
[ליצירה]
באמת חבל לי להרוס השתרשרות יפה
שכזאת במשהו כל כך לא חרוזי, אבל כיוון שהיא במילא כבר נשחתה אני מרשה לעצמי:
אסתר, אף אחד לא מניח תפילין רק של רבינו תם.
[ליצירה]
אממ..
אני מקווה שאצליח להבהיר.
אותו האיש שלא מדגיש את כל מה שהוא מודה לו, לכשתשאל אותו על אותו התחום הלא מודגש, הוא מקסימום יוכיח לך שזה לא סותר.
אותו תחום לא בנה לו את רעיונותיו. הוא רק לא סותר לו אותם.
ככל שתפיסת עולם בנויה ממכלול יותר גדול, מתבססת על יותר רבדים ויותר שטחים מהמציאות, היא יותר אמיתית. וממילא יותר גדולה.
הכלליות, שאינה מותירה שום רעיון או רגש מחוץ לחוגה, היא הפך הצמצום והקטנות.
וכשאותו אדם רחב דעת, הכולל בתפיסתו הכל, ינסה להעביר את רעיונותיו ולבטאם, ממילא יהיה חשוב לו להעביר את הכל, להדגיש את הכל, מבלי לכסת"ח שום צד מהמציאות תוך תקווה שהתלמיד לא ישאל עליו.
(ברור לי שבמאמר אחד, שיעור אחד, ואף בסדרת שיעורים או מאמרים, אי אפשר להקיף את הכל. ובגלל זה, אגב, הגיוני ביותר שיתסכל את גדולנו לכתוב אותם.
הגדרתי היתה על ההשקפה הכללית של האיש, וממה היא נובעת.)
[ליצירה]
אני
גם חושב שאפשר להגיב על תוכן היצירה, ואם היא יוצרת בי הדהוד של חוסר הסכמה אז אפשר לכתוב את זה.
ובטח ביצירות כמו "במשפט אחד", שקצת קשה להתייחס לפן האומנותי שבהם...
תגובות