קור של ליל קיץ,
נשימה מהדממה,
כוכב עולה שם, עץ זית,
מול קצוות הלבנה,
תפילה חרישית מלווה:
תקוה,הבטחה,אהבה,
עיניים נעצמות
חיפוש,
לאן ללכת בשעות הכי קטנות...
...ועט ביד,מנסה לעקוב בין שורות,זריעת דיו עקבית,קצב מטורף,
למלא למלא למלא,
איפה שחסר,איפה שלא,
עט,נובע מתוך לבי,ממקום גבוה לא ידוע,מנסה לעקוב אחר תזוזת חיי...
אשמח על תגובותיכם...
[ליצירה]
סתם מישהו,:
זה לאו דווקא צמח,או אדם שמת,גם אדם רגיל שפשוט פורץ החוצה למעלה הלאה...-משהו כמו "דע מאין באת-(ולאן אתה הולך"...)
עברתי שוב על הפיסוק הוא נראה לי מתאים ביותר אבל בכל אופן תודה.
[ליצירה]
וואו...............
קודם כל,אתה כותב מדהים...
אני חייבת לציין שהייתי די בהלם מהסוף...
אוף זה כ"כ עצוב....
אבל אין...-
זה פשוט כתוב טוב...
יפה לך!
[ליצירה]
ממש מהמם אבל הלוואי והיה אמיתי...
מעולם לא שמעתי על מחבל שהתחרט בגלל ילדה קטנה....
חבל שאתה בונה לעצמך אשליות...
סוג של..."חלומות של אתמול..."
בשורות טובות והלוואי ולא נצטרך יותר לבכות...על מתים ממחבלים שלא חייכו אליהם הבוקר...
[ליצירה]
לפי דעתי זה מדהים!!!!!!!!
המחשת בצורה חזקה מאוד מאוד את העניין...
בחוכמה ובכתיבה מאלפת.
אהבתי את הסוף (שהרי "עם הנמח לא מפחד מדרך ארוכה"...)
יפה לך ביותר...
תגובות