קור של ליל קיץ,
נשימה מהדממה,
כוכב עולה שם, עץ זית,
מול קצוות הלבנה,
תפילה חרישית מלווה:
תקוה,הבטחה,אהבה,
עיניים נעצמות
חיפוש,
לאן ללכת בשעות הכי קטנות...
...ועט ביד,מנסה לעקוב בין שורות,זריעת דיו עקבית,קצב מטורף,
למלא למלא למלא,
איפה שחסר,איפה שלא,
עט,נובע מתוך לבי,ממקום גבוה לא ידוע,מנסה לעקוב אחר תזוזת חיי...
אשמח על תגובותיכם...
[ליצירה]
ברור....
ברור שיש גם שינוי מבפנים.
זה חלק מההויה היהודית הדתית-זה מתחיל מלפרום חוט אחד -רק אחד ואח"כ רק עוד אחד ורק פעם אחת להתפשר על נטילת ידים ורק פעם בלי תפילה ועל דברים קטנים כ"כ עד שאדם מגיע בסוף למצב שלמה לו הכיפה שסתם מעיקה עליו ומציקה כי זה גם ככה לא משקף? ואח"כ זה נכנס חזק גם לדברים הקטנים ...
זו הדרך הכי מהירה לפשרנות ...\החוצה...
ברור שיש קשר בין השניים (לעניות דעתי כמובן...)
חוץ מזה כתוב בצורה טובה הייתי מוסיפה מעט חרוזים בסיומות השורות שהיו תורמות לקלילות הקרירה שבשיר הנ"ל.
[ליצירה]
זה כואב כ"כ........................
אוף,די,מתי יגמר הכאב הנורא הזה....
זה כ"כ עצוב...
את כותבת נוגה ונוגע עד דמעות,
ריגשת אותי כ"כ....
עוד יבואו בעז"הימים טובים יותר...
תגובות