פרח
ציפור נודדת
-
נודד לי ממקום למקום.
מחפש.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] למי שייך הפרח? הפרח ממש יפה ונראה גם ריחני למדי. אבל פרח... לא יכול להשאר לבד- צריך להקדיש אותו למישהו..לא? [ליצירה]
- [ליצירה] אז אתה גם צייר?:) ציור נחמד. הפרח עצמו יצא טוב, הייתי משפצת קצת את הגבעול והעלים.. אם לא ציירת כבר יותר משנתיים,וזה מה שיצא לך,זה מראה שאתה מסוגל להרבה יותר..:) [ליצירה]
- [ליצירה] מה שלו מובן זה למה לנסות לעמוד כנגד הרצון הזה. מה רע בו?? [ליצירה]
- [ליצירה] אופפ..התכוונתי *לא* מובן, כמובן. [ליצירה]
- [ליצירה] ואל תעזוב אותו יותר אף פעם, בבקשה. הזכרת לי, באמת שכבר המון זמן לא ציירתי.. נו טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ~*~*~*~* מקסים מקסים מקסים!!! האפקט של השחור לבן פשוט עושה את זה.. [ליצירה]
- [ליצירה] :) זה מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] :) זה מקסים! הכי אהבתי, או יותר נכון - הכי אני אוהב את האיזור השמאלי שבין שכבת עלה הכותרת הקיצוני לפנימי יותר. הוי, ציירים, אף-פעם לא הבנתי את יכולתכם. [ליצירה]
- [ליצירה] שי! זה ממש יפה. מצטרף לשאלתו של החתלתול.. ואני עוד תוהה על ציור אחד שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ.. כל כך.. לא יודע.. זה כל כך! [ליצירה]
- [ליצירה] עד שלא תבדוק, לא תוכל לדעת. [ליצירה]
- [ליצירה] * והאדם? מה איתו? מקסים. באמת מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך.. אבל למה מחקת את כל שאר היצירות? [ליצירה]
- [ליצירה] סו.. איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה" הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים. הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן), הבעת האני בכתיבה. האני האחר המתגלם בכתיבה. אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר. מקסים. שי :) [ליצירה]
- [ליצירה] * אוקיי, אז בשבת אחרי האוכל, שכבתי לי על המיטה, בהיתי בתיקרה, בהיתי בשולחן, בכיסא, במחשב, ובארון ספרים, ואז- ממש אז- צד את עיני הספר 'שני ירחים', ואמרתי לעצמי 'טוב, נו.. תן לספר האמריקקי הזה עוד צ'אנס', ולקחתי אותו לקריאה חוזרת, ושכבתי וקראתי. וקראתי. וקראתי. ועברתי לסלון כי כבר שקעה השמש ולא היה לי אור בחדר. ויצאה שבת וגמרתי את הספר. ואפילו הזלתי דמעה בסוף, כשחמציצית זצ"ל החזירה נשמתה לבורא. אמנם לא התרגשתי כ"כ כמו שנכתב בביקורות על הספר. אבל הזלתי בסוף דמעה- וגם זה משהו... למי שאהב ועדיין לא קרא את 'מישהו לרוץ איתו' -לרוץ לקרוא! אותו סגנון, רק ש'מישהו לרוץ איתו' הוא ישראלי, עם שמות ישראלים, עם סיטואציות ישראליות, בירושלים- בליפתא. כחול לבן. קל יותר לקרוא ולהתחבר. אוייש.. לא כל כך אהבתי את פרי-בי. ואני חושב שהסופרת הייתה צריכה למצוא בספר את המקום להאריך על בן ולספר על הקטע של הנגיעות ולמה הוא נרתע- לא סופר עליו מספיק. ספר חביב. :) רק אושר [ליצירה]
- [ליצירה] מוישל! אם רק.. אם רק....... אם רק השיר היה פסל שאפשר היה לגעת בו ולמשש אותו.. אם רק.. ניסיתי למשש את השיר.. לא הצלחתי לגעת.. שיר חזק שגורם להזדהות עם הכאב הטמון בו- עם כל חוסר ההבנה הבסיסית של עומקו. מבטיח שיהיה טוב. מתישהו. [ליצירה]
- [ליצירה] ? את המשפט שכתבת בפרטים שלך פתחת ב"איש חינוך". איש חינוך?- "את פצצה מתקתקת" ? אמנם אני כבר לא ממש מגיב כאן באתר, אבל לא יכולתי שלא לחרוג ממנהגי בשביל כמה סימני שאלה שהייתי חייב להכניס כאן כתגובה, קבל: ??? ושוב: ? ? ? [ליצירה]
- [ליצירה] * למה 'עלאק ישל"צ'? אני דווקא הייתי קורא לזה 'ישל"צ במיטבה'.. 'צלחת מעופפת'.. -תודה שזיכית אותי בתגובתך הראשונה באתר.. אני מסמיק ומוחמא.. :) רעות.... ?... (רוצה לפרט מעבר לשלוש נקודות? :) ) [ליצירה]
- [ליצירה] האמממ... מעניין. אני תוהה מה יש בשיר הזה ומה עומד מאחוריו. יש בראשי כמה אפשרויות לפירוש השיר, אך אולי כדאי שאשתוק. חמוד. שי :) [ליצירה]
תגובות