רועה בודדה,
בתוך שממה ניצבת.
מחשופי ההרים סביבה,
וציה.
רוחות קדים,
כאש, משבתם יוקדת;
שמי תכלת,
זיוותם נפרסה.
רועה בודדה;
עדר כבשים -
נופי נֶקֶד.
סופות חול,
ציווחתם מיללה.
אהבת חיי,
בלב ישימון מהלכת.
כיהלום,
בוהַק ניצוציה.
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- השלום, יחצה גבולות!
- הפאשיזם, לא יעבור!
- במוקד המהפכה המתחדשת - מבט מרקסיסטי-לניני
- אני יוצר שירים דגול!
- האוייב רוסק, במבואות - מוסקבה
קשור אלי
- [ליצירה] זה אתה? אני כל כך שמח שאתה כותב על נושאים לא-פוליטיים! מה גם שעשית את זה ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- שמחתי שמחתי על כך שהפעם הפתעת ובמקום לכתוב על נושאים ענקיים ופנטסטים חיברת שיר על אודות עולמו של היחיד, נופו האנושי השתול בנוף הטבע :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ----- הווווווווווווווי הוווווווי [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נחמד עם מן אווירה אביבית שכזו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, יפה ושוב יפה. מצליח לך שירי אהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] לכנפי שחר כפי שהדבר כבר קרה לי כמה פעמים, גם הפעם, יצירתי פורסמה בשירה בטעות. [ליצירה]
- [ליצירה] בשיר מותר, לפחות, כאשר צרכי חריזה דורשים זאת, להמיר זכר בנקבה ולהיפך. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי הגשמת הציונות בנגב לכל אלה, שמציעים לי לממש את הציונות על ידי בניית בית בנגב, אז שיידעו להם: אני בכלל לא ציוני; ולדעתי, על המדינה להיות שווה לכל אזרחיה, ולא ליהודים בלבד. [ליצירה]
- [ליצירה] הפופוליזם, הוא של השלטון לדעתי, גברת שרה בערוגה, אין פופוליזם ודמגוגיה, זולים ומתועבים יותר, מאשר עצם תוכניתו הקלקלית של ביביניהו. בכך, שהוא מאשים את האימהות החד - הוריות בחוסר רצונן לעבוד; ואפילו לאנשים בעלי נכות, הוא מתחיל להתנכל, הוא מעמיד את עצמו, במצב מאוד מאוד לא נוח, כאשר, אין לו אפילו הסבר ברור ומתקבל על דעת כלל, לסיבות שהניעו אותו, לצאת במסע גזירות כה חריפות, כנגד העם. ואת גברתי, עוד תביני, את כל הפופוליסטיות, שבתוכניתו הכלכלית של שר - האוצר הנוכחי שלנו. את את כל העוון, שבחוסר הרגישות שלו, כלפי צרכיו של עם - הפועלים; המובטלים; הנכים והעניים. בינתיים, ביי! [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי השיר השיר הנ"ל, נכתב על ידי, ממש בראשית מאבקה של ויקי כנאפו, עוד לפני כל ההפתחויות שהנך מתאר בתגובתך. אני זוכר, שאפילו נסעתי לירושלים למאהל שלה להזדהות, ונתתי את השיר ועוד כמה שירים נוספים, לה ביד. אחרי שהיא התחילה לעשות שטויות מהסוג של ז'נבה עוד כמה דברים מכוערים, אז שיניתי את דעתי עליה וכתבתי שיר בנושא. נדמה לי, ששמתי אותו גם באתר הזה. תנסה לחפש אותו תחת כותרת: הילוך לאחור של ויקי כנאפו. [ליצירה]
- [ליצירה] מה אני עושה בישראל? שאלה טובה. הייתי שמח לעוף מפה לכל הרוחות, כדי לא להיות בתופת המחורבנת הזו. [ליצירה]
- [ליצירה] בשבילי, סטאלין אינו שמש ואינו ירח. [ליצירה]
- [ליצירה] לרדף שיח מה שכתבת על כך, שכאילו בעצמי כתבתי ערך עליי בויקיפדיה - זאת השמצה והוצאת דיבה לשמה. יהיה הרבה יותר חכם, אם תיכנס לערך עליי, ותשתתף בדיון על הצעתו של פלוני למחוק אותי משם. [ליצירה]
- [ליצירה] אין פה שום צביעות מעולם לא אמרתי, שעשינו נכון בגרשנו ב-48 את הערבים שישבו במקומן של רמת-אביב; באר-שבע; קיבוץ ברעם, וכו'. אבל, יש הבדל: את העוול של 48, ניתן לתקן על ידי הענקת זכות השיבה לפליטים פלסטיניים, שיבקשו לשוב - אולם לא כולם יוכלו לשוב אל בתיהם הנטושים (לא ניתן לסובב גלגל ההיסטוריה אחורנית לגמרי); אולם, בארץ יש מספיק מקומות בהם יוכלו לבנות את ביתם החדש. לעומת זאת, השטחים הכבושים, נכבשו ב-67 אחרי שמדינת ישראל הייתה כבר קיימת בגבולותיה הפחות או יותר מוכרים. לכן, נסיונך להצטדק על ידי זה שבמקום התנחלות זו או אחרת לא ישבו ערבים, אינו תירוץ היכול להצדיק את הכיבוש. גם במדבר סחארה או בחצי-אי ערב יש הרבה מקומות, שמעולם לא ישבו בהם בני-אדם, אז אולי גם לשם מותר לנו לבוא כדי להקים התנחלויות? [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי הרוח היהודית לרוח היהודית, אולי זה מנוגד, אך לא לרוח הביורוקרטית של השלטון הציוני. [ליצירה]
תגובות