נפנופי דמדומים,
עגונים כנמל בעת שקיעה.
ילדותי הדלה צפה ועולה
מיוסרת מתיסרת וכעורה.
על בסיס האם לא אוכל
להבין את גודל האסון.
הן נולדתי ולשם אפול.
אפול כגוזל הנדרס לעפר על הכביש.
אפול כי ידעתי, אפול כי אמות.
[ליצירה]
יש לחיות ע"פ העכשיו לא לחכות לזיכרון ולחיות על פיו.
זה לא קל, אך זה אפשרי.
מתחילים מזה ששמים לב שאנחנו נושמים. הרי זה מדהים, לא? נושמים. כל שנייה. זוהי מציאות, זה עכשיו.
אם נתרכז בנשימה נחיה א ת העכשיו.
[ליצירה]
ארוטי משהו. הנה, עוד סוג של כתיבה על אהבה. אהבה לשוקולד, לאישה ולגופה. (שאולי זה אותו הדבר)
האם אני "נותנת" לכל אחד? לא!
האם אני מתנגדת לאהבה בין בשרית? גם לא!
פשוט ויפה.
[ליצירה]
רק שתדע לך שמנחם בעצמו שלח לי הודעה בה הוא כותב שהחליט להסיר את תגובתי לך...
מקווה בכל אופן שצפית ביצירה שלי ואם לא...הפסדת!
דע את יוצרך ואת מצוותיו שמור, בן אדם!
תגובות