אני כותב מהמותן, לוממש חושב
כותב לכל הכיוונים, לוממש פוגע...
מיגד _
-
קיים מרחק מסוים בין מה שאני מאמין בו לבין מה שאני.
לפעמים הכתיבה היא נסיון להקטין את המרחק הזה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וגם לוממש מנסח? למה נראה לי שניסוח כמו- "אני כותב מהמותן, כדי שלא לחשוב כותב לכל הכיוונים, כדי לא להיפגע" יהיה הרבה יותר נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] והנה אני השניה- רציתי לציין שאתה מצליח הרבה יותר משנדמה לך. שבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] והנה אני הראשון שמגיב לעצמי כי דרוש לי שם יותר נורמלי לקטע הנ"ל. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה [ליצירה]
- [ליצירה] בטח שאופטימי לפעמים צריך להשתנות רק כדי לגלות שבסוף הכל זה את. מן "ללכת עד לגשר כדי לגלות שהאוצר נמצא אצלך מתחת לתנור" (או מתחת למחשב?) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי השעה... היא לא נותנת מקום וכח להאריך ולהיכנס לפילוסופיה, אבל יש הבדל בין "אפילו האמת היא סוג של שקר" (כהגדרתך) לבין "אפילו השקר הוא סוג של אמת". ולא רק הבדל של זזה לא אותו מבט על המציאות, לא "לראות את הדגים הלבנים או הציפורים השחורות" בציור של א'שר. זה לא לומר "הכוס חצי ריקה" או הכוס חצי מלאה". זה לומר "הכוס ריקה, גם מה שנראה מלא" לעומת "הכוס מלאה, גם מה שנראה ריק". זה לטעון שני דברים שונים! מקווה שהובנתי (ב"על עצמי" הישן שלי היה כתוב שהבעה בכתב איננה הצד החזק שלי). [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא עוזר!!! שעות של הכנה לפסיכומטרי ולכל שאלות ההגיון שם, וכשזה מגיע ל"משפט אחד" אני לא מבין כלום. איש, אולי במקום לבקש מרן* תסביר אתה מה רצית? בברכת "אני תמיד משקר". [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור קצר: ברוכשם בזרתשם ומירצשם הלכו לי-ם. כותוטי טבע, מי נשאר? (יש איזשהו סיכוי שדף ה"תגובות אחרונות" יפסיק מתישהו להתמלא בתגובות על היצירה הנ"ל?) ושאלתי האישית אחרי כל זה. מכיוון שאני בבחינת אותה פרסומת ישנה לפפסי מקס "BEEN THERE THAN THIS" (הייתי שם עשיתי את זה - למקרה שטעיתי באיות האנגלי), אני תוהה האם יש לכל זה גם איזושהי משמעות קיומית יותר? או שמא "משמעות לוגית" (כדברי המחבר) היא אידאל מצד עצמו? (תשובת יתקבלו בברכה במסרישי או, לחילופין, באיזשהו פורום אליו ישלח אלי קישור, במסרישי כמובן) בברכת הטובי: I'm a spoon, therefor i'm not! [ליצירה]
- [ליצירה] אמנם מתוק, אבל בכל זאת... ובעיקר כי זה מאוד מסתדר עם תיאוריה מוזרה ששמעתי עליה. אחד התהיות בלימוד על המוח, הוא היכן נמצא החלק האחראי על הזיכרון. ניתן להוריד ליצור חי עד 1/5 ממוחו ובכל זאת הוא ימשיך לתפקד. אז לקחו קבוצת בעלי חיים (למי שיש לי בעיות, לקחו מלפפונים) מאותו מין וחילקו אותם לחמש קבוצות (בטח היתה גם קבוצת ביקורת). לימדו אותם משו, והורידו לכל קבוצה חלק אחר מהמוח. לא היה הבדל בין הקבוצות (כמדומני שכל הקבוצות זכרו, אך אינני בטוח). ההשערה המקובלת היא שהזיכרון תלוי בקשרים שבין חלקים שונים ולכן חלק כזה או אחר לא משפיע עליו. הטענה עליה אני רוצה לספר טוענת שלמעשה כל האירועים שהתרחשו ממשיכים להתקיים במרחב, והזיכרון הוא היכולת להתקשר אל אותם אירועים הקיימים כבר במרחב. מתוך כך, בעצם, ניתן לטעון שגם אירועים שעתידים להתרחש נמצאים במרחב, ולכן ניתן "לזכור" דברים שיהיו. הזיכרון איננו חפירה פניה לתוכי אלא מן "הארה" הבאה מבחוץ (ויעיד כל מי שניסה להעלות שבריר מידע ממוחו, שהתחושה הרבה פעמים היא של קפיצה, ולא של חפירה). מקרבת, כל זה היה כדי להסביר למה אהבתי את היצירה. (ניתן עוד להרחיב רבות, ועל זה נאמר "בהזדמנות") [ליצירה]
- [ליצירה] הקפצה קלה של יצירה קלה לכבוד החג הקרב שנית, באופן מפתיע ומוזר לחלוטין (תפס אותנו לגמרי לא מוכנים! הזמן, יצור כ"כ חמקמק ומפתיע שכמותו.). קהילת הבורים ועמי הספר ("תיזהר, יש לי מנת משכל נמוכה, ולא אהסס להשתמש בה!") מעלה על נס את חגה. טובי שבט הגיע, חג לבוריות! [ליצירה]
- [ליצירה] אני בצד של הינשוף (להלן "שופי") ולצורך העניין נביא משפט נגדי, "העניין הוא בכל יום להתחתן! עם אותה אישה כמובן..." [ליצירה]
- [ליצירה] אהההה הבחור הזה שאתה מדבר עליו, לאנימה (ככה קוראים לזה, לא?) שלו קוראים חנה? [ליצירה]
- [ליצירה] אחד מהם?! זה אומר "אף אחת"?! ת'יודע, אין לי מושג איך אנדים מצליחים לכתוב על משהו שהם לא באמת חוו. זה נע אצלי בין הערכה עצומה לבין אמירה של "אז למה אתה עוצר את כל הכוחות האלו שיש בך?!" [ליצירה]
- [ליצירה] כמאמר המשורר גמני נון קונפורמיסט! כמו כולם... [ליצירה]
תגובות