כמו בילדותי, כך גם היום, כשמזיזים ארון, ומנקים את כל הטינופת שנדבקה שם לרצפה, תמיד יש לי תקווה בלב, שנמצא שם אוצר, משהו שהרבה זמן חיפשנו, או ששוה משהו.
[ליצירה]
המשורר בכבודו ובעצמו
נעתקה נשימתי
איזה שיר נפלא
פשוט נפלא, כל מילה זהב.
לשמר אותו לימי החורף (שאצלי הם הדכאון בכבודו ובעצמו)
שיר שצריך מלחין נפלא
ולהנעים את אזנינו מעל גלי האתר...
[ליצירה]
נוגע
ומה יש לומר?
אולי ההוא חמד לו לצון
ואולי באמת רצה לומר לנו
שיש להזהר ממרירות.
לפי המרירים שראיתי מסביבי,
שלא ניפול לשם.
חזקה האזהרה הזאת.
[ליצירה]
תודה
אם יש כאן אמהות (לעתיד, ובהווה) מעניין לשמוע, אם גם הן מרגישות כמוני, ומה חושבים האבות?
[ליצירה]
[ליצירה]
נפלא - גדול - מתוק ביותר
כמעט החטפתי לאלה הזאת עד שהגיע להפי אנד
ולא מתוך פולניותי הלא קיימת
אלא מתוך התחושה שהנערה רק משחקת את ה"אלה" הגדולה והאסרטיבית, ובעצם אפילו לא לוקחת אחריות על תוצאות החלטותיה.
רק טוב
[ליצירה]
עוף יקר, הסנגוריה שלך לא במקומה
לשאלתך איפה הצד השני? הצד השני הוא אותו ערבי שחי גם הוא אולי על איזה גבעה, גם אם לא היו לו ממש נעורים מלבבים.
הינה ערבי ב9 בערב, כשחוזר עם משאית הזבל שלו בתלפיות לכיוון בית לחם או משהו דומה, לא חושבת שמישהו רצה לקרוא למאבטח וכ'. זה היה פשוט הנה ערבי מסוג הריקוד שנרקד שם אחר כך, שבמהלכו הניפו הרוקדים סכינים אל על (בשיר בר יוחאי) ואיש לא מחה.
לא דמגוגיה, רק הרהורים רבים שנולדו לי שם.
תגובות