כמו בילדותי, כך גם היום, כשמזיזים ארון, ומנקים את כל הטינופת שנדבקה שם לרצפה, תמיד יש לי תקווה בלב, שנמצא שם אוצר, משהו שהרבה זמן חיפשנו, או ששוה משהו.
[ליצירה]
נוגע
ומה יש לומר?
אולי ההוא חמד לו לצון
ואולי באמת רצה לומר לנו
שיש להזהר ממרירות.
לפי המרירים שראיתי מסביבי,
שלא ניפול לשם.
חזקה האזהרה הזאת.
[ליצירה]
גם לאושר מגיעה שורה
ואני מאחלת מכל לבי שלא תצטרך "להיזרק" כאחד המגיבים כאן, כדי ליצור יותר ממשפטי פתיחה.
זה העכשיו שלך, אושר רגוע, וזה הכי נכון לעכשיו. כשהאושר יעמיק ויעטה רבדים נוספים, יהיה גם יהיה מה לכתוב. (לי אישית יש כמה שירי אושר כאלה) בינתיים - אמן למלים השותקות.
תגובות