כמו בילדותי, כך גם היום, כשמזיזים ארון, ומנקים את כל הטינופת שנדבקה שם לרצפה, תמיד יש לי תקווה בלב, שנמצא שם אוצר, משהו שהרבה זמן חיפשנו, או ששוה משהו.
[ליצירה]
כפיים!!!
איך הקדימו אותי התשואות שלעיל? אני, שזכיתי לקרוא הקרנת בכורה... ללקק את השפתיים... וגם מוס שוקולד שהיתה פה היום, (ובתחילה נסתה להגן על העם הקונדיטאי) מצטרפת למחמאות ברוחב פה...
[ליצירה]
תוהה, האם גילוי מוקדם היה מוריד מערך היצירה?
כוונתי לגילוי לקוראים, שמדובר בכלבך האהוב ולא בחבר בשר ודם.
האם יש כאן פחד לאבד את הקורא שאולי יגיד, אה.. כלב?
תגובות