מתהלכת
חשופה
לעוברים ושבים
שמתסכלים,
בוחנים ובודקים.
מקצה הרגליים
ועד לשורשים.
במבטיהם חודרים,
חופרים אותי,
מנסים להוציא.
עוד פיסה,
עוד מבט,
ואינני כמעט...
נני אחרת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מדהים בכמה מעט אפשר להביע כל כך הרבה... [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את השירים האלה שלך... אולי כי אני מקוה שמישהו יכתוב גם לי פעם שירים כאלה... הייתי מחליפה את שתי השורות האחרונות כדי שזה לא יהיה חרוזי מדי... את ה"עולם חדש" עם "אוכל לבנות". ואל תדאג, היא תבוא :) [ליצירה]
- [ליצירה] :) הלוואי שזה היה כל כך קל... יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] :) ואם לא צבעוני ושמח אז לפחות מתחילים לחשוב על מה עושים הלאה... התחברתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ... בכל זאת... בתור סקרנית מן המניין אני פשוט לא עומדת בזה :) ושלא תביני לא נכון אני לא מתלוננת על ההפרשים בין הפירסומים של החלקים... רק על עצם הרעיון של החלוקה ;) [ליצירה]
- [ליצירה] זה מוזר, איכשהו אנחנו יכולים להרגיש חסרון של אדם בעולם עוד לפני שאנחנו יודעים שהוא באמת איננו... גמני הרגשתי את זה היום... יהי זכרה ברוך. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב... עצוב שזה ככה... אולי זה התמימות שלי אבל משו בתוכי מקווה שלא כולם כאלה... [ליצירה]
- [ליצירה] אחח... הגעגוע הזה... ברוכה הבאה :) [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו מצטערת על התגובה המאוחרת אבל רק עכשיו ראיתי את התגובות שלכם :) אוקיי... לא באתי ללעוג לשום דבר חו"ח, גם לא למדתי את הדברים לעומק בשביל להגיע למצב שאני לא מסכימה איתם וגם אם לא הייתי מסכימה לא הייתי לועגת. ולשיר עצמו... ממש קשה לי להסביר את עצמי אבל אני אנסה בכל זאת. השיר מדבר על אישה שהתחתנה, היא ובעלה בנו בית, הבעל מת והיא המשיכה הלאה. השיר הוא אירוני כי הבעל הוא בעצם זה שלוקח ומחליט כביכול אבל האישה היא זאת שנשארת וצריכה להמשיך הלאה. אני מקווה שזה עזר להבין קצת ואם לא אז תגידו ואני אנסה להסביר את זה שוב :) ותודה... [ליצירה]
- [ליצירה] יו זה ממש חמוד! מהדברים האלה שמעלים לך חיוך על הפנים :) עלה והצלח ;) [ליצירה]
תגובות