[ליצירה]
---
היצירה שלי זכתה לעדנה.
ממני - סנדלים. סנדלי שורש מרופטים. לא נעליים. איכסה נעליים.
והיום אני פשוט הולך בלי סנדלים, בד"כ.
(בתפילה יחף, בדרך מסונדל)
---
ינקי, תודה. :)
ומילוני, זה נשמא דווקא מעניין. לסדק קוביה הונגרית עם כפות הרגליים. יש לי קוביה הונגרית מהחורף שעבר בכיס של הז'קט. 3*3. בחורף הבא ימשיך רומננו הלא פתיר.
[ליצירה]
---
באמת, אין לי מה גאה להיות במוצאי. ולו היה מגרמניה, מספרד, מהולנד, ממרוקו, מאוסטרליה או מהפיליפינים, אין לי מה להיות גאה בו.
כן, הוא מעשיר את חיי במאכלים, במוזיקות אולי, באספקטים מסויימים מאוד בתרבות שאני נחשף אליה.
אבל הוא לא חלק מהזהות שלי, אני לא רוצה להמשיך את זה.
כולם קיבלו את התורה בסיני,
ושל כולם היא המדינה, והארץ.
מין סגירת מגעל שכזו.
רן, יהודי ישראלי.
(כתבתי על זה קטע שיכול להבהיר את זה יותר טוב - תקווה לעיגול הנושן)
תגובות