עציץ נתתי לך במתנה. לבי פתאום ניתק. עציץ עם צמח רך וכך אמרתי לך: שמרי עליו, השקי אותו. דברי אליו, האירי לו פנים. כי כך טבעם של הצמחים. רק כך גדלים הם ושמחים. קצת חום, קצת אור, את הרי יודעת - זה הכרחי. וכך, כל יום וכל שעה חשבי עליו, השקי אותו. דברי אליו, האירי לו פנים. ואז... ואז אולי... ואם היה... ובי פתאום נזכרת, כי אז השתיל הרך בשמי יאמר הוא לך: חשבי עלי, אהבי אותי. דברי אלי, האירי לי פנים, כי כך טבעם הצמחים, רק כך גדלים הם ושמחים. קצת חום, קצת אור, את הרי יודעת – זה הכרחי. וכך, כל יום וכל שעה חשבי עלי, אהבי אותי, דברי אלי, האירי לי פנים.