בלי הכנפיים של העבר והעתיד אי אפשר לחיות את הרגע
משה אהרון
-
כי זה כל האדם.
"...וזאת תורת האדם ה' אלוהים
[שמואל ב' ז' - 19]
לקט יצירות
- טומאת יולדת וקורבנה
- זיקוקים - פר´ ויקהל
- סודם של שני השעירים
- המרגלים
- הרבה מקדשים קטנים יבנו את בית המקדש
קשור אלי
- [ליצירה] לגוד , תודה על הבהרתך [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, הגעגועים הינם תעתוע אכזר משב רוח נידף של גן עדן אבוד. תמיד תמיד נתגעגע וכשנגיע וננסה לאחוז לממש. הרגע תמיד יברח לנו שוב. ימוג אל הריק הכואב. אל המחוזות האבודים של געגועי האין סוף. [ליצירה]
- [ליצירה] רבותיי הנחרצים רבותיי הנחרצים נעים עד מאד להתחמם באורו של הקוצנזוס המורשתי אשר עמל בדוקטרינציה מכוונת להאדיר את גדולי ישראל ולשלול לגביהם כל פרשנות סוברנית אחרת ולא רק לגדולי ישראל ראה את האדרת דור המדבר ולפניו כ"דור דיעה"... הכעס, העולה מתגובותיכם [שכשלעצמו די מובן] אומר למעשה הכל. ה"בטן" אצלינו מקדימה לקפוץ . אנחנו כמו ריפלקס מותנה יודעים להציב מתרס כנגד כל ווריציה שאינה מתישבת עם אותו ה"שרשור" הכולא של הפרשנות הקלסית. והנה שוב הוכחתם שליטה בשליפה מרשימה של פרשנות אדוקה ולולינית, אשר שבה אונסת את הכתוב ובונה לנו קונסטרוקציה של "כוונות טובות" . אבל לעזזאל, מילה אחת לא טרחתם להביא מהמקרא גופו, ממנה ניתן יהא להבין וללמוד מה היו אכן כוונותיו של אהרון לכתחילה ובדיעבד . ניצן ופרח, ממשיכה להתיחס למימד הלא רלוונתי ל"עונש". כאילו הסיפור המקראי ולקחו מתחיל ומסתיים בזה . מה עוד שאף לגופם של דברים אין היא מדקדקת נכוחה שהרי מתגובת יוסף המאסף ברור מה היה עונשו לכאורה של אהרון.[ובכלל לענין זה אין אנו בתחום הדעה] אגב ניצן . הטרגדיה של שאול אשר הינה מאלפת לא בכדי סמכתיה לכאן . [לא מעניין כי מדובר בכהן ראשון שנכשל ובמלך ראשון שנכשל]. צר לי אך גם לענין זה את פספסת את עיקר מגמתו של המקרא. אין את עושה את האבחנה המתבקשת בין המימד האישי לבין המימד הסמלי שהמקרא "גוזר" על דמויות יסוד במקרא. שאול היה אכן משכמו ומעלה אך בכוונת מכוון נבחר הוא לשמש כמלך ראשון כושל, על מנת שמכאן ולהבא משיח ה' האמיתי והנכון לעולם לא יחזור על טעויותיו הקריטיות . עם כל הטרגדיה האישית שאול כמו אהרון שיחק את הדמות שהמקרא יעד לו . וכל עוד לא יהא בנו האומץ לגבש הסתכלות שונה ואחרת לגבי שני המימדים כאמור, לעולם נמצא כמי שחוטאים לאמת ולתכלית המקראית.[אגב הסימבוליקה הזאת שמשיח ישראל טובח בהמונים ולבסוף אף "טובח" בעצמו - בחרבו, לא זועקת למיצויה הערכי הפילוסופי. אם כן ברובד הסימלי ביקשתי לחדד בין משה ואהרון בעיקר משום שההאבחנה כאמור יש לה השלכות אופרטיביות גם לימינו אלה. ולא רק לחדד אלא להצביע על השלימות שנבנית מכח שניהם יחדיו .אחד הבא מן החיוב מכח של מעלה ואחד הבא מזוכך מהשלילה מכח של מטה . להזכיר משה לכתחילה ביקש לגלגל השליחות על אהרון ומה השיבו ה' :לכל אחד יש את משבצת היעוד והתפקיד שמוכנה לו : הוא יהא לך אך ל"פה" ואתה תהא לו ל"אלוהים" גם להיבט ראשוני מכונן זה ישנה השלכה עקיפה לענינינו... הרשו לי לסיים במה שכבר רמזתי . תורת ישראל, הנה תורת אמת. אין היא מחפה על שום טעות , משוגה או חרפה. נסיונות הטיוח ההסטוריים היתה להם מטרה ותכלית טקטית מובנת ואפילו הצדקה. אותם "גחלים", נחוצים היו בגלות המרה כדי להתחממם לאורם . בעידן של גאולה, הולך ונערם אור מזוקק יותר . אורה של האמת המוחלטת. ודין הוא, שהמחויבות לאותן גישות פרשניות קלסיות לפחות, לא במה שנוגע אופרטיבית להלכה שהתגבשה, כי אט אט נצא משביים המעיק . תורת ישראל ביקשה ללמדינו לדורות, כי אין מושג של גדול בתורה שאננינו טועה ושוגה . אין כל מקום ל"האליל" את גדולי ישראל לא בהווה ולא בעבר. גם הם מועדים לטעויות ואצלם אף "קו המשוגה" הינו כחוט השערה, התלוי על בלימה לא יעלה על הדעת, כי משהו ימעד בפלילים וכולם יצרחו אחר הרב כי הוא "זכאי" ... על כן, כך אנו נראים וכך מתרבה חילול שם שמים וחבלי הגאולה"מתהדקים" עלינו יותר ויותר. [ליצירה]
- [ליצירה] לאסף ארצי. תודה על תגובתך ועל הרעיון המשלים . לצערי בגלל לחץ בזמן, את רוב הרשימות, אני מקליד בחטף ובציטוטים מהזכרון בלבד, כך שוודאי בעוד רשימות אני מצטט כנראה, שלא במדויק . על כל פנים הערתך במקום ושוב תודה. הערתך תאפשר לי להתיחס להיבט משלים נוסף. אחד השאלות שהטרידו אותי מדוע אהרון עושה שימוש ב"נזם" במקום ב"עגיל" . ונראה לי שהשימוש כאמור, בא לבטא את הטכניקה של "משיכת זמן" שהרי. "נזם" = "זמן". אהרון ביקש לעבוד על תודעתן של הנשים שיתמהמהו ושמא בינתיים משה יגיע. והנה גם בענין זה הקדימו נעשה לנשמע. ולא ירדו לעומק הדברים. ולא רק זאת ביקש אהרון גם לרמוז ושוב בעיקר לנשים על מקומו האופיני של ה"נזם" - באף. שבמעשיהן גורמות הן גם לחרון אף נורא [ליצירה]
- [ליצירה] למאירה מ , צודקת. אני תמיד נכשל בזה [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב, תודה לגוד. אכן לא שמתי לב ונשמטה האות [ליצירה]
- [ליצירה] ליוסף המאסף בכל זאת - הוכחה אחת לפחות. שהרי הציק לי הדבר שפטרתי אותך אך בהצהרה כללית. לתורה דרכים משלה לפעמים לחזק דברים. במקרה זה, בגלל מהותו וחשיבותו של הנושא, הקדימה התורה להדגיש בתחילתו על המהות, שהשתנתה בסופו. במה הדברים אמורים פרשיית שכם בתורה פותחת בכך ש: "ויבא יעקב שלם עיר שכם". מדוע צריכה היתה התורה להקדים לנו כי דווקא בביאתו של יעקב לשכם היה "שלם". האין זאת כדי שניווכח כי כשיצא ממנה כבר היה הרבה פחות מ"שלם". האין זאת כדי שניתן את המשמעות האמורה לתגובת ה' על המעשה ובעיקר ניתן את מלוא המשמעות לצורך של יעקב להיטהר הוא ובני ביתו. וכאמור לעלות שוב לנקודת ההתחלה ל"בית אל" על מנת לשוב ממנה אחר ושונה "שלם" כפי שהגיע לשכם בטרם אותה הזוועה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל הגיבים הנכבדים. בחלקת האלוקים הקטנה שלי אני מבקש להניח "אריכים" על מפתנו של משיח. ואם הדברים גם עושים רושם , אין מאושר ממני. תודה לכם. [ליצירה]
- [ליצירה] אמילי , תודה ! [ליצירה]
- [ליצירה] לאבי , כמי המכירך, היטבתי להבין את המשמעויות בין "פיתול" ל"פיתול". בעיניי יפה ומקסים -כתמיד. [ליצירה]
