משה אהרון
-
כי זה כל האדם.
"...וזאת תורת האדם ה' אלוהים
[שמואל ב' ז' - 19]
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה לכל הגיבים הנכבדים. בחלקת האלוקים הקטנה שלי אני מבקש להניח "אריכים" על מפתנו של משיח. ואם הדברים גם עושים רושם , אין מאושר ממני. תודה לכם. [ליצירה]
- [ליצירה] לאמילי. סתם תזזית של מקלדת [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה , תודה רבה רבה. לבושתי גם האופרציה של ההעתקה נפלאה ממני . אנסה להעזר ושוב תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אמילי - תודה ! ושבוע טוב [ליצירה]
- [ליצירה] לליאורה . כללת בתגובתך ענינים שונים ונכבדים. אינני בטוח שיש בידי להשיב תשובות מספקות. יחד עם זאת, לפחות לענין העיקרי, חשוב לי להשמיע את דעתי. אותם חרדים שבהם את נפגשת ברחוה והם מסבים פניהם . הם עושים זאת לא בגלל שהם בורחים מהתמודדות של אמת ביצר. גם ! אבל לא בעיקר. הענין הוא מורכב יותר. התורה מלמדת אותנו שבענינים שכאלה. יש לעיניים השפעה אוטומטית על המוח ["אשר אתם זונים אחריהם"] ולכן גם מצינו את הדיבר : "לא תחמוד" במילים אחרות עצם זה שגבר מביט באישה ובפרט באשה שמתהלכת ברחוב בלבוש פרובוקטיבי אם הוא רוצה או לא רוצה ואפילו הוא גם "גבור" המתגבר בד"כ על יצרו משהוא במוח שלו מתרחש בנושא של "חמידה". בכלל חז"ל אף הקדימו להזהירנו: "שאין אפוטרופוס לעריות" ולכן הגדרות לגיבהם חייבות לכלול טווחי בטחון רבים לפיכך אותם החרדים נמנעים מלהקלע לאותו תהליך כמעט אוטומטי שעלול להוביל לפחות להפרת הדיבר: לא תחמוד. מזוית ראיה שכזו, זכותם של כל אותם שומרי המצוות לשמור את עיניהם. אגב אין איש בעולם שיכול לומר אני מסתכל תמיד ואני אף פעם לא חומד. הנכון הוא שאם "שמירת העיניים" כאמור, מלווה בפגיעה של הזולת בכל מיני אופנים שחלקם תיארת את, הרי ששכרם יצא בהיפסדם [ליצירה]
- [ליצירה] לדוד היקר תגובתך היפה היא כבר יצירה מכובדת לעצמה. הייתי בחדווה רבה מתייחס לכל הנקודות שהעלת אך אסתפק בשניים המחדדות יפה, לטעמי את הבדלי הגישה בינינו. כל הפואנטה או שמא הרבותא של הרשימה שכתבתי זה בדיוק ההפך מהגישה והמקום שאתה מוביל אליהם. הביטוי : "עולמך תראה בחייך" בא לטעמי לחדד את שאמרתי כי אין לו לאדם בהתנהגותו בעולם הזה אלא העולם הזה וזה מבחינתו צריך אופרטיבית ואני מדגיש אופרטיבית להיות להראות כל עולמו, מבלי לנסות לחבר אליו שובל של "עולם" נוסף - עלום במילים אחרות אימרה זו של חז"ל ואולי בעקיפין דווקא מחזקת לכאורה את גישתי כאמור. כך גם גישתך כי משום שמקובל עלינו כי המושג "עולם" בא משורש "עלם" - העלם. גם כך לגבי העולם הבא. ובדיוק לנקודה הלזו אני מתנגד. אין בכלל כל קורולציה בין שני סוגי ה"העלמים". אין ולא יתכן בכלל אף לוגית לעשות שימוש מקביל לגבי ההעלם של שני המהויות כאמור. יותר מזה, להשקפתי הביטוי עולם בא גם לבטא את העובדה כי הוא יתנהל על ידי ההשגחה בהעלם כלומר לעולם הקב"ה בעולם הזה יהיה בנוכחות של העלם. והנה לאחר המיתה לכאורה דבר זה משתנה. הניצוץ חוזר לכאורה למקורו. אז כיצד אותו המושג שביטא במהות פיזית המוכרת לנו העלם של ההשגחה, יכול שיהא ישים ורלוונתי לאותו השינוי המדהים שרחוק רחוק מהשגתינו ובכלל במצבי "צבירה" או קיום, בלתי נתפשים עתה בחושינו שלנו אגב, אשמח אם תוכל להראות לי אסמכתא בנביאים או בכתובים הסותרת את גישתי הנ"ל [ליצירה]
- [ליצירה] לגוד, תודה ! ביחס לשורות אין לי הסבר חכם. כך יצא לי. ביחס לעורבים, יכול שהסיפור הבא, ישמע לך מגוחך. יש לי יחס מיוחד אליהם אל העורבים [מאז נצטוו אלה לכלכל בלחם ובשר את הנביא.]. מצד אחר, אני גם אספן בלתי נלאה של גרוטאות אשר מהם אני מנסה ליצור ולקומם "בריאות" חדשות. כך שמזה זמן רב, בניתי מהם עבור העורבים שובך בקצה החצר ואני מדי פעם משיב להם "על טובתם" ההיא.... בלחם ומיים..... והוא, אותו השובך מכונה בפי : "פונדק העורבים" [ליצירה]
- [ליצירה] משורר יקר. כנראה שגם לסוציאליזים האמיתי, יש מלודיה יחודית משלו. אתה שוב ושוב נכשל באותו העיוורון ההסטורי , שדומה, לא למד דבר וחצי דבר מתהפוכות המאה העשרים. אתה באדיקות ראויה לציון, מקיא שוב ושוב את תוצריו הנפסדים את אותן הסיסמאות והקלישאות החלולות הנשמעות יפה ברמה ולגופן אין שום תוחלת מעשית. החברה האנושית , כבר ניסתה הכל. גם את האופציה של מהפכה עממית, הכל שב ומתנפץ בסופו של דבר אל מול יצרו הרע והאפל של האדם.[כי יצר לב האדם רע מנעוריו ולכן צריך את ה"אלוקים"] המהפכה הסוציאלית היחידה שנותרה ושאליה צריך להטיף ולהתפלל, היא מהפכת ה"צדקה הגאולית". אותו הסוציאליזים האלוקי לפיו כל בני האדם מתאחדים בסולידריות - ל"אחד", משום שהוא יתברך "אחד" . אני מניח שדבריי אלה, כ"סינית" באוזניך [ליצירה]
- [ליצירה] לגוד , תודה על הבהרתך [ליצירה]
- [ליצירה] אהובה תודה. מי יתן וכולנו נזכה להגיע לאמיתה של תורה ושוב תודה על התגובה והעידוד שבצידה שהוא דבר שאנו נצרכים לו בכל עת [ליצירה]
