משה אהרון
-
כי זה כל האדם.
"...וזאת תורת האדם ה' אלוהים
[שמואל ב' ז' - 19]
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לדוד היקר. דבריך המאד מיוחדים שהם יצירה לעצמם משמשים כמיים צוננים על צמא. לפחות הדעת מתיישבת מעט, יש מי אחד לפחות הקורא . תודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] לאמלי, תודה על תגובתך. כן, מסכים כי למהות הנפסדת הזו של ה"קורבן", יש עוד שלוחות והסתעפויות מהם נפתלות בכיוונים שהצבעת. ברגע שהאדם ילמד לוותר על הצורך הקיים ל"רצות" תחילה על חשבון עצמו ואחר כך ביתר שאת ובמכפלות על חשבון אחרים, משם לדעתי תתחיל דרכו להרפא [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מאיר תודה על תגובתך [ליצירה]
- [ליצירה] אוהב אותכם - סוף ! לשיר . לא התימרתי לכתוב שיר . זה אם בכלל קטע מבוא ועל פי תגובתכם כנראה לפחות לפי שעה - לשום מקום. ליוסף המאסף. אני מניח שזהו רק תחילתו של ויכוח ארוך ואם ירצה ה' ינטשו בינינו עוד ויכוחים "קשים"- ורק לשם שמיים ואהבת האדם וכלל ישראל.[אם תעיין בכל פירסומיי זה מתחיל בזה ומסתיים בזה] היה בי גירוי עז להשיבך אחת לאחת. אך מרגע שאני נתפס כיהיר אין נוח לי יותר הדבר. ואף על פי כן כמה דברים כלליים לעניות דעתי, אתה ושכמותך הולכים ומתבוססים בטעות המיחסת לי דברים שלא אמרתי ואף לא כיוונתי אליהם והם אף זרים לרוחי. לא אמרתי שאני "חדשן". אומנם כן, רמזתי שאני פתוח ויש לי אמת משלי ואני מניח כי בג'רגון שלך ביטוי שכזה "אמת משלי" -לא קיים או שהוא בעייתי. כן אני שב ומדגיש ,רמזתי שאני נושא עימי אמת אחרת כבושה ועשרות שנים ורק מפאת נסיבות אלה או אחרות החלטתי שחלה עליי וחזקה עליי והפעם ביתר שאת, קביעת התורה : "שאם לא הגיד ונשא עוונו". אני מניח אך רעיונות גולמיים על המדף זה הכל וכל כללי הזהירות שביקשת לאלפני בהם, אנא ראה תשובתי בקטע נוסף באתר "גלות פנים שלא כהלכה". אם הם -רעיונותיי, כאבק פורח ימים יגידו. יוסף , באמת?! . לא כיניתי את חז"ל פחדנים ,שפחדו לומר את האמת . כן רמזתי ויותר, כי התגבשה תודעה מגמתית מסוימת ואף מוצדקת לעיתה[חשכת הגלות] של האדרת דמויות יסוד תוך החלקה של משקעים שבתדמיתם. הויכוח בינינו אינו אלא בבואה לשאלות יסוד הרות גורל יותר לדאבוני וזו דעתי ואין בה שום יומרה או התנשאות אנו שרויים בעידן של "פיספוס" של ליקוי מאורות. הביטוי השגור גם בפיך : "האמת והשלום אהבו", כל כך רחוק ממציאות הוויתינו, שאתה ושכמותך אפילו לא משערים עד כמה ה"מרחק" מכלה בנו. אנו אפילו מבלי מודע, משלמים עליו בדמים יקרים אותה הדונאימיקה שהיא חלק מהותי ב"אתחלתא" של : "וכיפר אדמתו עמו"..... [הפעם אני מקווה כי לא מדובר "בשברי מילים" שלטענתך רעיונותיי אחוזים אך בהם, אלא בשלש מילים שלימות שצריכות להדהד בתודעה ולא להניח ולו לרגע. לא, אנינו מטיבים להבין את אותו מכניזים משיחי שקוראים לו "גאולה". אנינו תופסים ומבינים שגאולה משמעותה מהפכה במובנים רבים . לא מהפכת "שולחן ערוך" אלא ניעור מפתו , פתיחתו, הזזתו ועוד....... הוספתי ורמזתי בתגובות קודמות, כי לא בכדי נקלענו לאן שנקלענו . יהדות שטיאטאה את ה"שואה" מאחורי גווה . מבלי להתמודד עימה להפנימה ולעקל לקחיה . יהדות זו תמשיך ל"התברבר" גם בהבנת מהות ה"תקומה" ולעולם אף תמשיך לחטוא למגמותיה אנשים מבטיחים כמוך, שכל האנרגיה שלהם מתועלת לשרשור מקורות "אין סופיים" והעמדתם כאמת סופנית מוחלטת והבלעדית, מבלי אפשרות של אפילו הרהור כל שהו, לדאבוני מוסיפים ומחזקים את המגמה הקיימת ואף מרחיקים מאיתנו את הגאולה עוד ועוד. ובכל זאת משהו על "האמת והשלום אהבו" הידעת שיש כאן שילוב של נוסחה כמעט מטימתית כקומה ראשונה ועליה כקומה שניה נוסחה "ריגשית".... [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד. האמת היא האור המוחלט. היא מרצדת בהוויתינו. כזיק של ה"אין סוף". יש הרבה מן האמת ביצירה זו. יש בה תמימות [יחוס מעשי וודאי וקונקרטי של :"כלי חיובי" , "תרופה למכאוב".] אך יש בה גם פקחון גדול כשאתה כבר נלכד ברשתה של האמת. האור המחטא , לא רק מטהר את האויר , אלא גם מרפא משהו לנפש. אותו הריפוי הממכר, שיוצר דינאמיקה, שאין ממנה חזרה [ליצירה]
- [ליצירה] יש בך משהו אנושי תמים ושובה לב. אבל בסופו של דבר, אנשים כמוך "יקרצפו" לנו משיח על אף שיכול , שלא לכך הם מתכוונים [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, הגעגועים הינם תעתוע אכזר משב רוח נידף של גן עדן אבוד. תמיד תמיד נתגעגע וכשנגיע וננסה לאחוז לממש. הרגע תמיד יברח לנו שוב. ימוג אל הריק הכואב. אל המחוזות האבודים של געגועי האין סוף. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אהובה על תגובתך. אני מאמין כי בידינו הדבר ומוטלת עלינו החובה כולנו להמשיך ו"לטפטף" ללא הרף. ואשריך גם את על כתיבתך [ליצירה]
- [ליצירה] לאסף ארצי אני מזהה זעם עצור בשטף הדברים, שכשלעצמם גם הם, לפחות בעיניי, יצירה שראוי להתכבד בה. יחד עם זאת כל גדולינו הראשונים היו רועים ולהיות רועה נאמן זה לדאוג כל הזמן לצאן .- זה נאמנות מוחלטת. אם מותר לבקש ממך, לנסות לרגע, להתנתק מההוויה שהוליכה אותך בכתיבת הדברים ולנסות להשיב לעצמך תשובה לשאלה הבאה. לא מפריע הדבר שהרועה הראשון שקוראים לו במקרה "הבל". לא מבין שבכל זאת, יש שוני בין עיסוקו לעיסוקו של קיין. שאם זה הקדים להקריב מפרי האדמה, אין זאת אומרת שגם הוא צריך למהר להקריב מצאנו שהרי אין דומה "חמלה" זו ל"חמלה" זו ואין דומה "עובד" ל"רועה" שאינו "אובד". ובזה לכאורה מותר ה"רועה". אגב "כישלון זה הוא המשך לשאר הכישלונות האחרים גירוש מגן עדן וכו' ולכך ביקשתי לרמז בין השאר.... ואני יודע, גם אתה תתבלבל מהעובדה, כי בדיעבד ה' שעה למנחתו של הבל. על כן באה רשימה זו להבהיר, כי לא כל מה שהקב"ה התיר בעבורינו "טקטית" בגלל חולשותינו ונסיבות מיוחדות של העת. אלה צריכים גם להיות מהות איסטרטגית שאנו מחוייבים לה כל הדורות. ושאלה אחת לגיטמית עד למאד. אם כך, איפה טעה קין לכתחילה בטרם נגרר לרצח הנורא . הוא טעה בכלל שהתחיל בכל הענין . כשהיה ברור שהבל למעשה יכשל ב"העתקת" מעשהו. ובכך הבל יחל בתקדים של פולחן נפסד שיוביל את כל האנושות ועד קץ הימים, עת שוב הדברים יתוקנו וישובו למכונם. האלוהים לא צריך ולא היה צריך קורבנות . .... ולעתיד אם יהא דבר מה באלה הרי שיהיו הם כאמור אך מן הצומח.... ותודה על תגובתך [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון הגולמי יפה. אך נראה לי כי קיימת חוסר עקיבה והלימה בווריציות השונות אל מול מקבילהן ההסטוריים. וגם השינוי והישום, נראה לי מלאכותי מדיי. אבל משראיתי כי מיחסים בכי ספרותי לרבי עקיבא כיום. לא יכולתי להתאפק ולשרטט בכי היסטורי ריאלי יותר שאני אישית מייחס ולו גם רעיונית לרבי עקיבא . [והוא מבחינה "לקחית" חשוב לא פחות לימינו]. משמתו כל תלמידיו, עמד ובכה עליהם ואמר ווי לי ששניתי להם כי "ואהבת לריעך זה כלל גדול בתורה. ולא שניתי בעבורם,אמיתה של תורה כי הוא: " כל התורה כולה.". שאם כן, וודאי היו נזהרים שבעתיים בכבוד זולתם ולא היתה באה עליהם מגפה משונה זו. שנה טובה [ליצירה]
