איוושת – הרוח,
מעל צמרות – העצים;
שמי – תכלת,
במרום,
מראתם נוצצת.
אוויר רענן ומרנין,
סילוניו נישאים;
מול קַרחת – היער,
עץ בודד,
צומח…
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- ממשלות - אֳשמַדַאֵי הגיהינום
- מה יָפעוּ גבנוני חולות
- בעושר והון נעוץ הרֶשָע
- תנועה לשחיתות השלטון
- מערכת החינוך הישראלית מחנכת לא לדעת
קשור אלי
- [ליצירה] לגבי "גירוש היהודים" תראה, יש הבדל, בין גירוש האוכלוסיה הערבית של הארץ ב-48, שחייתה בארץ מאות רבות של שנים ברציפות, ושהיה לה קשר שורשי אל האדמה הזאת, ובין פינוי התנחלויות, אשר הוקמו בדרך של כיבוש והפקעת אדמות בידי השלטון הישראלי. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי חריזת השיר פשוט, לא קראת את השיר נכון. כשקוראים אותו נכון, אז מרגישים את החריזה. תסמכי על נסיוני האישי הרב [ליצירה]
- [ליצירה] אתם מעוותים את משמעות השיר אל תנסו אתם להכניס לתגובותיכם ליצירתי הנ"ל, נימה אנטי-ערבית! במילים על הנאציזם האירופי, כוונתי קודם-כל, ליחסה של אירופה למדינות העולם השלישי, בתקופה, כאשר עדיין היו קולוניות אירופיות, שאגב-אורחא, ישראל כל-כך סייע לאירופה לדכא אותן. [ליצירה]
- [ליצירה] לנמישה! לידיעתך! דברייך, על כך, שכאילו, לא אני מחבר את שיריי, אלא תוכנת מחשב עושה זאת במקומי, זאת השמצה ועלילת דם! חוץ מזה, אינני מוציא לאור. [ליצירה]
- [ליצירה] אין כאן בלבול אכן, התכוונתי, לבני הארצות ולא לד'ימי במאות הראשונות של האיסלאם. [ליצירה]
- [ליצירה] די לקשור את הכל באנטישמיות! שריפת בתי הכנסת, איננה תופעה שצריך להצדיק, עם זאת, אל נשכח שמשך קרוב לארבעים שנה, ישבנו בעזה; דיכאנו ופגענו באוכלוסיה מקומית; על כן, לא מפתיע אותי, שפלסטינאים אחוזי זעם על הכובש ועל סמליו, מסתתערים על הסמלים הללו. אנחנו יצרנו את בעית הכיבוש; אנחנו גם צריכים לדעת לשאת בעונש. ולגבי ערפאת, אז זאת חוצפה לשמה, להשוות בינו לבין נאצים! [ליצירה]
- [ליצירה] התכוונתי לשכונת מנשייה בגבול בין תל-אביב ליפו. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש לא! התכוונתי לעוני, למצוקה חברתית ולשחיתות המשסעים את הארץ. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן! מדובר במילה ארמית, שנכנסה גם לשפה העברית ושמשה בה, בעיקר בימי המשנה והתלמוד. לכן, על אף שמדובר במילה ארמית, היא בכל זאת מהווה חלק מעברית. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי שמש לוהט אולם, מאחר ולרוב את המילה שמש, נהוג להגדיר, כנקבה, שימוש במילה זאת בזכר, מהווה כתיב לקוי. ולגבי דו - מיניות של מילים, אז למיטב ידיעתי, כל המילים ממין נקבה חסרי סיומת נקבית, הן יכולות להופיע הן כנקבה והן כזכר. למשל: תהומות - תהומים; או למשל: דרך, שזאת מילה ממין בי, שיכולה להזדווג היטב, הן עם זכרים והן עם נקבות. [ליצירה]
תגובות