היצירה האמיתית אינה אלא הניסיון לומר את אשר עוד לא נאמר, אולם למרבה האירוניה הרי היא נבנית מהחומרים המוכרים והשדופים ביותר, נעה בייאוש כה וכה וקורסת אל הדרכים שסללו קודמיה מאין יכולת לחרוג אל הנשגב והפלאי. אמנם אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד, אולם רק האומן הגאוני מהפך סגנון לתוכן, עד שדומה למתבונן כאילו חדר אל שכבה לא-נודעת, ולא היא. נמצא שהאומנות אינה אלא שופרה של הפילוסופיה, שבדרכה הקרירה אינה מפעימה אלא לבבות רגישים, הבאים עד המקור האיתן ממנו מפכפך אחר-כך מעיין האומנות בגרנדיוזיות המונית. ויש שגם אותם חכמים שוכחים את יפעת-המקור ונזקקים לאומנות כסעד ותמך, עד אשר ישובו אל עבודתם הסדורה והקצובה, ולא יהא בלבם אל-זר.