אל מלא רחמים ושאול תחתיות
ארוס וטאנאטוס בסחרחרת
אתה האש, אתה המאכלת
אתה בכי המלאכים ודאבון הלב
אנו הרחם
אנו העולה
אריאן סולאל
-
חיפאית, כותבת שנים רבות, סוף סוף מעיזה להציץ מתוך המגירה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי את הדימוי ובעיקר את הסוף הציני, לדעתי. או אולי טעיתי? [ליצירה]
- [ליצירה] חשתי את מגע הידיים, את עוצמתן למרות אין אונותן. יפה שירך. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכן על התגובות. לא כתבתי בעבר על איקרוס, מלודי אמילי. בנראה התכוונת למישהו אחר [ליצירה]
- [ליצירה] אם אלוקים אינו ניתן להבנה על ידי בני אנוש בשכלם המוגבל, כיצד יתכן שאלוקים עוסק בפעולה כל כך אנושית כמו ציור ? או אולי לא הבינותי את כוונתך ? אשמח לקבל הסבר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד. היטבת להביע מה שכל כך קשה להביע - עצב אין קץ. [ליצירה]
- [ליצירה] דימוי יפה מאוד של דמעות, של צער העולם שעל כתפיך ועל ציפיות שלא התממשו. אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע ללב. אהבתי את דימוי הדלתות הפתוחות גם בהסגרן. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי ! אהבתי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] היטבת לתאר את הקלות הבלתי נסבלת של הזלזול בחיי אדם הפושה בחיינו ואת ההתנערות מאחריות. מה חבל שדבריך יפלו בודאי על אוזניים ערלות ועולם כמנהגו ינהג. [ליצירה]
- [ליצירה] רומנטי ולירי. היש עוד אוהבים כאלה? [ליצירה]
תגובות